שיחה 283: פסיכולוגיה חברתית – חלק ב'

הדור הבא (ב)

אני לא מכיר את עצמי. יש בתוכי מערכת כלשהי שלא מגולה לי. זה מקשה על חיי מאוד

• אדם גם לא מכיר את הסביבה שלו, כי רואה מתוך עצמו. גם העולם הסובב לא ברור לנו
• ב"טיפול"-חינוך אינטגרלי, האדם רוכש מודעות חדשה, זה ממש כמו להיוולד מחדש
• העולם המורגש לנו הוא סכום השפעות המידע שלנו זה על זה. אנו "אורגים" אותו יחד

כדי לגלות את "רשת קורי העכביש" ולחוש שהטבע אחד, יש לפתח חוש חדש, בקבוצה

• המדריך מוליך את המשתתפים לחיבור. כל אחד כאילו רוכש 10 זוגות עיניים, מתרחב. כתוצאה מכך נבנה בו חוש אינטגרלי, והוא יכול לראות את רשת הקשרים בין כל הפרטים. ואז הוא לא צריך לא פסיכולוגים ולא יועצים. הוא רואה שכולם גוף אחד, ויודע איך להתנהג
• ביחס האינטגרלי שלך לעולם, אתה מגלה פתאום שהעולם סביבך כולו טוב
• למציאות עצמה אין צורה מוגדרת, האדם מגדיר אותה. לכן כל אחד רואה תמונה אחרת
• השינויים שהאדם עובר, מציירים לו מציאות חדשה, ככתוב: "כל הפוסל, במומו פוסל". זו לא חשיבה חיובית, אלא תיקון עצמי. אני משדרג את היחס שלי לאחרים ליחס טוב

ההתפתחות בקבוצה אינטגרלית נערכת בעזרת שיעורים, סדנאות, הפעלות ותרגילים

• מטרת הקבוצה האינטגרלית היא שכולם יגיעו להרגשה שהם אחד. מ"אני" ל"אנחנו" ל"אחד"
• כשהופכים להיות אחד, מתחילים להרגיש את המוח הכללי, את הרשת הכללית שבמציאות
• יש סדר פעולות של יציאה מתוך העצמי האינדיבידואלי אל מרכז הקבוצה, מרכז המעגל
• בקבוצה אינטגראלית כולם שווים. השוני באופי ובתכונות דווקא מסייע לחיבור. ואז מגלים שאין בנו שום תכונה רעה, אם רק נדע איך להשתמש בהן באופן אינטגרלי
• לדוגמה: אדם עקשן יכול להפנות את עקשנותו לטובת קידום הקבוצה כולה ליתר חיבור

כל אחד בקבוצה רוכש את התכונות של האחרים ומתעשר מאוד

 מי שרואה את "רשת קורי העכביש" יודע איך להסתדר בחיים. ואף אחד לא יכול להזיק לו