מה עורר בעם היהודי את הדחף למרוד וכיצד זה מבטא את בחירתנו בחיי חיבור וערבות הדדית ואת שאיפתנו לשמור על עצמאות רוחנית? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
שיחה 182: מרד היהודים
מרד והתקוממות
הדחף למרוד אופייני רק למין האדם
- העם היהודי יסודו ברוח חדשה, אנשים ששברו את המוסכמות. רוח של חיבור וחסד
- מרד החשמונאים, המאבק של המכבים, היה בעצם מלחמת הרוח הגדולה ביותר
- אם אנו מאוחדים, לא באים עלינו כוחות זרים. כשהקשר בינינו נחלש – הם מגיעים
- כמו להקת דגים קטנים שדבוקים זה לזה, ונעה כאחד – לא מתקרבים אליהם טורפים
- כך קורה בחברה האנושית, ובמיוחד בנוגע לעם ישראל. התבוללות, אנטישמיות
בחברה מלוכדת יש מעין חכמת המונים, תוספת כוח מהטבע
- המרד הגדול היה כבר בתוך מגמת הירידה של עם ישראל
- בתקופה ההיא התחולל בעם מאבק פנימי: כסף, כבוד ושליטה מול חיבור ושוויון
- מרד בר כוכבא. 4 גלויות, 4 מרידות, 4 גאולות. הכול כתוב
- התבוללות ותרבות זרה הזמינו פרץ אנטישמי נורא ואיום
- הקשר בין יהודים בגלות היה רק מתוך לחץ חיצון. אם התפזרנו, באו כוחות ולחצו
- המחאות במדינת ישראל הם כמו במדינות אחרות. לא על אובדן הרוח המקורית שלנו
תפקיד החינוך האינטגרלי להחזיר את הרוח המקורית, את רוח החיבור, שוויון ואהבה
- לכל פרט בטבע יש מקום משלו. רק כשנחזור לערכי עם ישראל, נזכה לארץ ישראל
- כמו מטען חשמלי בשדה חשמלי, הכול נע לנקודת האיזון. הארץ עלולה להקיא אותנו
- הכול תלוי בחיבור בינינו. גם מצבנו הביטחוני וגם מצבנו הכלכלי.
- לא יעזרו מחאות
- לחיבור לא צריך צעקות ומחאות אלא הקמת מערכת חברתית-חינוכית כוללת
- כיום עלינו לצאת למרד נגד האדישות שלנו, נגד הדחייה, הריחוק והשנאה ההדדית
פורסם ב תרבות יהודית