הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו […]

"בהיותי בן שלושים לכוח תשש כוחי, ישבתי משתומם ומחשבותיי תמהים. כי עבר קציר, כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו, ולא עלתה ארוכה למכתנו… וכלו כל הקיצים ועדיין בן דוד לא בא… ואתנה את פניי […]

ייסורים הם הרגשה של מרחק בין דבר שאנחנו משתוקקים אליו לבין השגתו. ככל שמושא ההשתוקקות רחוק יותר מהשגה, כך הייסורים גדולים יותר. למשל, אם עד לפני מספר חודשים קניית דירה גדולה הרגישה רחוקה מהישג ידינו, והמרחק מקנייתה גרם לנו צער […]

החכמים אמרו ש"תחילת היין היא שמחה, וסופו הוא עצבות". משתלם ללמוד לשתות בלי להשתכר, הרי חבל על העצב ועל הזמן האבוד.     ברובד הרוחני, מי שמשתכר מאבד הרבה יותר, הוא מאבד את האפשרות להתפלל לכוח העליון ועולמו מתרוקן מתכלית […]

לפני כאלפיים שנה, כשבית המקדש הראשון עמד על תילו, היינו מקור השראה לכולם, אנשים היו נמשכים לישראל מכל העולם, כמו שכתוב בספר הזוהר: "לא היה יום שלא נמצא בו ברכות וחדוות, והיו ישראל יושבים לבטח בארץ וכל העולם היה ניזון […]

בזמן מגפת הקורונה יצאו חיות הבר מהמסתור והסתובבו חופשי באתרי תיירות שבדרך כלל היו גדושים באנשים.     עכשיו זאת המלחמה שפינתה להם את המרחב. בשלגי החרמון נהנים השועלים במרחבים הפתוחים, עדרים של יחמורים מסתובבים חופשי לאורך הגבול עם לבנון, […]

מטרם שהמציאו את הרמזורים שיסדירו את תנועת כלי הרכב היה שוטר עומד ומכוון את התנועה בצמתים. הרבה אנשים כעסו והיו מלאי טענות לשוטרים שהם אינם בסדר, שלא מסתכלים על התור; לפעמים בא אדם לבקש מהשוטר שיעשה לו טובה כי יש […]

מצד אחד הלוחמים עוברים במלחמה דברים קשים מאוד, רואים חברים נפצעים ואפילו חלילה נהרגים. מצד שני החיילים שמשתחררים אומרים, שבמובנים מסוימים קל יותר במלחמה. יש שם רוח, יש מטרה ברורה, כולם יחד.   יוצא שכל חייל חוזר הביתה להתמודד לבד […]