מה כותבים חכמי הקבלה על ספירת העומר?

• "שבעה שבועות תספר לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה'" (דברים, ט"ז, ט').

• "עומר מלשון 'מאלמים אלומים', שהוא קשר. שהאדם צריך להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. ועל ידי זה שמתקנים את הקשר, הנקרא עומר, אז יכולים לזכות לתורה, שהוא חרות ממלאך המוות, כמו שאמרו חז"ל, 'אל תקרא חרות אלא חירות', שיוצאים משעבוד היצר על ידי התורה. וזה תלוי לפי הקשר שיש לאדם עם ה'. ובזמן שהאדם בפירוד, אז נקרא האדם עכו"ם. ולא נתנו התורה, אלא לעם ישראל. ולא נקרא ישראל, אלא בזמן שהוא מחובר לה'" (כתבי רב"ש, "ענין עומר").

• "נראה שימי ספירה הם מורים על האחדות, כמו שמובא בספרים הקדושים, ולכן מתו תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת, מפני שהימים אלו מורים על האחדות והן לא נהגו כבוד זה לזה. שבימי הספירה צריך האדם לתקן האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה בחג השבועות, כמו שכתוב שהיו כולן בלב אחד כאיש אחד, ולכן זכו להשגת התורה במתן תורה. ואחר כך הביא המדרש דבר אחר והבאתם את העומר, רצה לומר על ידי "אחדות" תוכל לבוא בחג השבועות שהוא הקרבת העומר להשגת התורה" ("מאור ושמש", פרשת אמור).

• "אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לרבי עקיבא, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שומם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ולימדה להם: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב').

להמשך צפייה בתכנית חיים חדשים בנושא ל"ג בעומר ליחצו כאן >>