באמצע שנות השמונים פקד את ברית המועצות משבר כלכלי שגרם בסופו של דבר להתפרקות המעצמה בשנת 1991. מאז לא נעשה טוב יותר לעולם. על אף שהייתה ענייה והחוקים בה לא היו דמוקרטיים, ברית המועצות לשעבר הייתה מעצמה גדולה שהייתה מסוגלת להחזיק את העמים שבה ולשמור על יציבות.
דווקא המלחמה הקרה בין ברה"מ לארה"ב הייתה טובה באופן יחסי. היה ברור מי נגד מי, מה עושים ואיך מתנהגים. מרגע שהיחסים הבינלאומיים השתנו, קשה למדינה אחת לדעת איך להתנהג עם האחרת.
עם התפרקות הברית, גם האגו הרוסי נחל תבוסה קשה. שכן הרוסים הם אנשים בעלי אופי מיוחד המבקשים להפגין חוזק ושליטה בכל מצב, כבוד חולני שמסוגל לגרום לאדם להעדיף להתהלך בלי בגדים וקורת גג – העיקר שיהיה עליון וכולם יהיו פחותים ממנו.
ההתפרקות הקשתה על רוסיה לעשות שרירים, ללחוץ ולאיים על מדינות אחרות. רוסיה אינה יציבה כלכלית למרות שהיא רוצה לשלוט בכוח. ארה"ב לעומתה חזקה יותר בעוצמתה הכלכלית והצבאית. אבל בשל המשטר הדמוקרטי הנהוג בה, נוצר קושי גדול יותר לענות על הדרישות המודרניות שמתעוררות בתוכה, וכתוצאה אמריקה מאבדת מיציבותה המדינית ומכוחה העולמי. בינתיים סין מפלסת את דרכה בין השתיים.
באופן כללי מאזן הכוחות העולמי השתנה בשלושים השנים האחרונות, ועם כניסת שנת 2022 העולם ללא עמוד שדרה יציב וחזק. אירופה שהייתה בעבר שחקן רציני בזירה הבינלאומית נחלשת ויורדת מגדולתה. למעלה משלושים המדינות שבה אינן מסוגלות אפילו להגיע לכדי הסכם כדי להתחזק ולהתאחד למעצמה גדולה. על המזרח התיכון אין בכלל על מה לדבר, שם הכול מתנהל כמו במאורת נחשים, אבל כרגע יש שקט יחסי.
האמת היא שכל האנושות נמצאת בתהליך קריסה ממושך, כל פילוסופיה וכל השקפת עולם שהחזיקו את המדינות, הן משמאל והן מימין, מגלות היום את חולשתן ואת חוסר יכולתן לתת מענה לאורח חיים נכון וטוב עבור האנושות.
לתקופה קצרה ברית המועצות אימצה את רעיון השוויון, השותפות והחיבור בין בני האדם, שהוא הרעיון הנעלה במין האנושי. אבל במקום להשתמש בו לטובה, היא השתמשה בו כדי לחזק את העם לפלוש למדינות הסובבות, לכבוש אותן ולהחזיק אותן במעין שבי – מה שהביא בסופו של דבר לכך שלרוב תושביה אין ממה לחיות.
בעל הסולם, גדול המקובלים של המאה העשרים, תיאר את המקרה של רוסיה כדוגמה היסטורית שעל כולנו ללמוד ממנה: חברה עצומה בת מאות מיליונים, שלרשותה עומד שטח אדמה העולה על שטחה של אירופה כולה, עם אוצרות של חומרים גולמיים שכמעט אין כדוגמתם בעולם כולו – והשיא הוא שהם כבר הסכימו לחיות יחד בחברה שיתופית, ביטלו כל קניין פרטי, ודאגתו של כל אחד היא טובת החברה.
אבל במקום להתקדם על פני המדינות הבורגניות, הרוסים הידרדרו מטה עד שלא רק שלא הצליחו להיטיב את חיי העובדים, אלא גם לא היו מסוגלים להאכילם בפת לחם ולכסות את מערומיהם.
"חטא אחד חטאה האומה הרוסית והבורא לא יסלח להם", חרץ בעל הסולם, "והוא כי כל העבודה היקרה והנישאה שהיא 'השפעה לזולת' שהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם הטבע ולא לשם האנושות. ומתוך שעושים עבודתם שלא לשמו, לפיכך אין להם זכות קיום מצד הטבע" ("מאמר השלום").
במילים פשוטות, חיבור אנושי סופו להתקיים במידה שבני האדם מתלכדים למען מטרה נעלה של גילוי הבורא, כלומר מתאחדים סביב הטבע, ולא סביב האדם, שתמיד יכופף את החיבור והשותפות לצרכים אנוכיים של שליטה וכבוד. הטבע נקרא בורא, אלוהים או כוח עליון, והוא מפעיל את חוק האחדות בכל הרמות שבו: הדומם, הצומח והחי. אחדות שמאגדת בשלום את כל הניגודים ומביאה אותם לשלמות.
הבעיה היא שכולם מלבד המין האנושי מצייתים לחוק הטבע, ומי שמתעטפים בכסות של חוקי שותפות ושוויון, שהם כביכול חוקי הטבע, עושים זאת ממניעים אנוכיים ולא על מנת להשתוות אל חוק הטבע העליון, ולכן ממיטים על עצמם צרות ומתפרקים לכל הרוחות.
האומה הרוסית עוד לא החלימה ממחלתה, יידרש שלב של הכרת הרע ארוך במיוחד וחקירה מעמיקה של מקרי העבר כדי להכיר את התהליך כולו. לאחר הכרת התהליך תפתח בוודאי בפני הציבור הרוסי האפשרות להתפתח לדרגה גבוהה יותר: לפרוץ את כבלי האגו ולחיות על פי חוק הטבע, ללמוד לכונן חברה של אחדות על פני פירוד, אהבה על פני שנאה.