"אנחנו גרים בעולם שכבר לא מתאים לנו", אומר פרופ' זאב הוכברג מהפקולטה לרפואה בטכניון בריאיון לעיתון "הארץ". "נוצרנו באפריקה, איפה שהיום והלילה היו שווים באורכם, ועכשיו יש חשמל ואנחנו חיים באור 18 שעות ביממה. נוצרנו לחיות חיים פשוטים ואנחנו חיים בעולם מלא מתח. אין לזה שום השלכות חיוביות. האדם היום נמצא בתהליך של הידרדרות".
בעבר התפתחנו בהתאם לסיבובי כדור הארץ והשינויים שעבר, התאמנו את עצמנו לתמורות שחלו בטבע, אבל החיים שלנו הפכו מלאכותיים יותר ויותר, עד אשר נפלטנו אל מחוץ למעגל ההתפתחות הטבעית.
היום אנחנו מתקיימים באווירה מלאכותית: המזון שלנו מלאכותי, הזמן שלנו מלאכותי. אין דבר שאנחנו משתמשים בו וחיים על פיו שבא בצורה ישרה ובריאה מהטבע, ואנחנו מוסיפים להתרחק ממנו. עד כמה נתרחק? עד כמה שכדור הארץ יצליח להכיל אותנו. הפכנו לעצם זר בתוכו ולכן באופן טבעי הוא מגיב במאמץ לפלוט אותנו מתוכו באמצעות שלל אסונות טבע ומשברים מגוונים, כמו גוף שפולט קוץ.
לא רק אורח החיים שלנו הפך מלאכותי, אלא אנחנו עצמנו נעשינו מלאכותיים. האדם המודרני כמעט ולא מרגיש את עצמו כיצור שהוא חלק מהטבע האחד. גם היחסים בינינו הפכו מלאכותיים והפוכים ליחסים שבטבע. ואילו יחסים ישנם בטבע? יחסים של הדדיות, של תחושת הפרט כחלק אינטגרלי מהשלם – רשת קשרים שיש לה דופק יחיד ונשימה אחת. כך מתקיימים באופן אינסטינקטיבי הדומם, הצומח והחי, כך גם אנחנו התקיימנו בתקופות קדומות. אבל אנחנו כבר לא מתאימים יותר לעולם.
היום אנחנו לומדים על מערכות יחסים דרך הרשתות החברתיות שמאלפות אותנו להתבודד. הן ממציאות לנו משחקי תחרות אכזריים, מפתחות עבורנו תוכנות חדשות לחיזוק הניכור, ומלוות הכול בפרסומים מרהיבים שמושכים אותנו פנימה לתוך העולם הקר והמלאכותי הזה. ולשם מה? רק בשביל לסחוט מאיתנו כסף.
אנחנו צריכים להבין שההתפתחות הנורמלית והבריאה שלנו תלויה בהתנגדות לפירוד שנוצר בינינו והורס אותנו. החיים שלנו תלויים במרקם החברתי החם שנצליח לייצר בינינו, מרקם שיהיה דומה למרקם הקשרים של הטבע. במידת הקירוב בינינו, נתקרב מחדש לטבע וכך נשקם את היחסים בינינו לבינו. כך נחזור להיות חלק מותאם לעולם האחד.
אנחנו לא צריכים לחפש דרך לחזור למי שהיינו פעם, כשם שאין טעם לנסות לחזור לילדות. אנחנו כבר לא שם. גדלנו. ומי שגדל צריך חינוך ליעד מתקדם יותר. לכן אנחנו צריכים להתחנך ליחסים חדשים עד שנרגיש כמו הטבע האחד, עד שנוכל להרגיש כל אדם וכל ברייה בעולם כחלק בלתי נפרד מאיתנו.