נכון לשעה זו טרם הוכרע מי יהיה נשיא ארה"ב, הקרב צמוד ויש השערות לכאן ולכאן, אבל לא בניחושים נעסוק, גם לא בפוליטיקה, אלא בעובדה המטרידה שאמריקה חצויה. מערכת הבחירות הנוכחית עשתה דבר אחד טוב, גילתה לכולם את האמת: עד כמה ארה"ב מפולגת, מקוטבת, שסועה, עוינת, בלי שום מכנה משותף. ואף מחנה לא יצליח לאחות את הקרעים.
האם אפשר בכלל למנוע את התאונה החזיתית הזאת בין שתי האמריקות? לא, זה בלתי אפשרי. ולא רק בארה"ב, אלא בכל מדינה בעולם, בכל עם וחברה, בכל קהילה ומשפחה. שני החצאים המובהקים בכל תקשורת בין בני אדם נובעים מטבע האדם. כבר אמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". לכל אדם בעולם יש דעה משלו, חשיבה משלו, צדק משלו, ואסור בתכלית האיסור לפסול, להשחית ולבער דעות הפוכות, גם אם הן רעות ומזיקות. לכל דבר במציאות יש זכות קיום. אז מה כן? להביא את הדעה לתיקון, להחזירה למוטב, לאחות אותה למרקם מאוחד.
אם ניתן לכל אדם ללכת שבי אחרי הדחף האגואיסטי המופרז שבו, אזי ניקלע למלחמת אחים. לכן עלינו להכיר בשוני ובהבדלים בינינו, ללמוד לחיות יחד במרחב חדש ומשותף, מעל ועם כל הדעות המנוגדות. מאיפה נקבל דוגמה? מאין נשאב כוחות? מהטבע הגלובלי, האינטגרלי, ההרמוני.
מאז ומעולם התקיימו זאבים וכבשים זה לצד זה במרחב אחד. אבל אף פעם הזאבים לא חיסלו את כל הכבשים בבת אחת, אלא טרפו את הכבש החיוני להם להישרדות, ולא ביס יותר. עובדה מעניינת נוספת היא שהזאבים בוחרים בכבשים זקנים וחולים, ואילו החזקים שבעדר ממשיכים להתקיים כדי שביום למחרת יהיה מה לאכול. נכון שבמקרה הזה, האחד אוכל את השני, אבל העיקרון הוא שהטבע שומר על איזון, כך שיהיה אוכל לשניהם.
עכשיו תענו בעצמכם, עם מי הצדק, עם הזאב או עם הכבש? נכון שהאחד חזק והשני חלש, הראשון טורף והשני נטרף, אבל כל אחד צודק בתפיסת עולמו. הטבע בנוי כך שלכל אחד יש מקום משלו, גם לחלשים. אחרת האבולוציה הייתה משאירה מינים וזנים חזקים בלבד. ועובדה, במשך אלפי ומיליוני שנים החלשים נשמרים על ידי חוקי הטבע. הם מתרבים, שורדים ויש להם מקום שמור בבריאה.
גם החזקים לא נמצאים לנצח בעמדת יתרון. ההיסטוריה האנושית מראה לנו שאימפריות קמו ונפלו בזו אחר זו, הן האימפריה הרומית והקיסרות הגרמנית, הן שלטון המצרים, היוונים או התורכים. לא כי החזק מנצח, אלא כי לטבע יש תוכנית כללית והוא לא מעדיף אף צד. מאחורי הפרגוד אנחנו יכולים לבחור במועמד אחד או להצביע לשני, אבל אי-אפשר להתעלם מהקיום של האחר, מהשקפת עולמו הצודקת בעיניו.
לכן השאלה מיסודה היא איך לתת ביטוי לכל אדם בעולם לצד חיבור הדדי? איך לחיות יחד מעל כל הניגודים? איך להביא לאושר שבו כולם פועלים לטובת כולם, ולא כולם באים על חשבון כולם?
שיטת ההתארגנות החברתית הנוכחית לא טובה לנו, היא לא מיטיבה עם איש. היא לא באמת מייצגת את כולם, אלא מראש מזמינה ויכוחים ומאבקים, וזה מה שנראה בארה"ב בחודשים הקרובים. לכן דרוש להקים מנגנון חדש, להתחיל מן היסוד, להכיר את טבע האדם והעולם, ומהיכרות עמוקה זו לחשוב יחד איך להתארגן מחדש כחברה. דרוש לנו חינוך שילמד אותנו איך מורכבת המערכת האינטגרלית, כיצד היא בנויה מניגודים שסופם להתנגש ותכליתם להשלים, וכיצד משרים צדק ושלום ומביאים לקו אמצעי בין שני הקווים ההפוכים.
האומה האמריקנית למשל לא צריכה לבחור נשיא אחד, אלא לדרוש מהדמויות שמייצגות את שני פלגי העם להסתגר למשך חודש עד שיגיעו להחלטה משותפת שתענה על צרכי כולם. כ-ו-ל-ם. עדיף שייאבקו זה עם זה בבית הלבן, מאשר שהמאבק יתגלגל לרחובות.
עליהם להגיע לשביל הזהב. להתחיל בישיבה סביב שולחן אחד. להקשיב לאחר לפני שרומסים את דבריו. להתחיל לראות באחר שותף ולא אויב. לבנות ולא להרוס. עליהם לשנות את המודלים החברתיים בהתאם לטבע. לווסת את חיי האומה. הצדק נמצא באמצע, בקו האמצעי. את הצדק, השלום והאחווה, מייצג הטבע העליון ולא אף טבע פרטי.
לא מדובר על פשרה בין מנהיגים, על הסכם שלום או על הפסקת אש חתומה, אלא על עזרה הדדית, על מודעות והסכמה, כי בלי השני אין גם לנבחר מקום להתקיים. חצויים כדי להשלים. מוכנים לעזור לאחר כי המתח שנוצר כתוצאה מהניגוד מוביל לשביל הביניים שיאזן בין האינטרסים המתחרים.
המשבר הנוכחי לא מבטא דמוקרטיה, משטר שבו כל האזרחים שותפים בקביעת ההנהגה. הקיטוב והפילוג רק מפוררים את החברה עד היסוד. דמוקרטיה היא מצב שהייחודיות והזכויות הבלעדיות של כל אחד נשמרות. לכל אחד עולם ומלואו משל עצמו: אופי וזהות ייחודיים לו, מין ומגדר משלו, דת ותפיסה משלו. אפילו טעם וריח משלו. ומעל ההבדלים מטרה אחת: להתחבר ללב אחד, לאומה משותפת, לחברה אינטגרלית. ומה עם השנאה? כמו שכתב החכם באדם: "שנאה תעורר מדנים [ריבים], ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). זה התיקון הנדרש מאז ימי עולם, ובפרט בימינו. תיקון חברתי, אנושי, שמשתמש דווקא בשוני, בפערים, כדי להרבות חיבור ואהבה. זו דמוקרטיה של ממש.
מצב הביניים בארה"ב, ובארצות רבות בעולם, הוא הזדמנות פז, מקום לבחירה, סימן מצד הטבע להבין שהגענו למצב שמוכרחים לחבר שני הפכים באמריקה אחת. איש לא יכול לקשר בין שני הנציגים המובהקים מבלי לגרום לקצר חשמלי.
הם כרגע לא מסוגלים לכך, אבל לו טראמפ וביידן היו פועלים בשיתוף פעולה מלא לטובת האומה האמריקנית הם היו מוצאים נקודת מפגש שתיתן ביטוי עמוק לצורך הפנימי, הייחודי, מבלי לבטל את דעתם הנחרצת שמייצגת מיליונים שעומדים מאחוריהם. עם זאת הם היו מגלים מרחב חדש, משותף, שקושר בין שניהם למבנה רוחני חדש שלא הכירו, לקו אמצעי. הילדים עושים את הזוג להורים מאושרים. אז לא היה שיח של דמוקרטים או רפובליקנים, ימין או שמאל, אלא טובת הזולת תהיה מעל הכול. אז גם באמריקה החצויה יגורו זאבים עם כבשים.
займ срочно на картубеспроцентный займ на картузайм под залог