כשנה לאחר חתימת הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו, הושקה השבוע "השדולה לקידום הסכמי אברהם", שמטרתה העמקת הקשרים עם מדינות המפרץ והעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי.
טוב שמדינת ישראל, הנמצאת ביחסים עוינים ותחת איום אסטרטגי מתמיד על קיומה מצד שכניה, ממשיכה לשמר את ההסכמים והקשרים. זו גם דוגמה טובה למדינות אחרות שמתלבטות אם להושיט יד לשלום.
היינו יכולים להפיק תועלת הרבה יותר גדולה מהיחסים עם מדינות המפרץ הערבי, ובכלל עם מדינות המזרח התיכון, אם רק היינו מאוחדים וחזקים יותר בינינו. בתוך ישראל יש כל כך הרבה כוחות מנוגדים ומפולגים, רק בממשלה כל אחד פוסל את האחר ומונע ממנו להצליח, גם כשמדובר בהסכמים שעתידה של מדינת ישראל תלוי בהם. זו דרכו של האגו הפועל בנו באופן טבעי, גובר ומתגבר, אגו המסוגל להביא כל בעל אינטרס להסכים לעקור לעצמו עין – העיקר שלאחר יעקרו שתיים.
גם לפני 3,800 שנה האגו האנושי הביא אותנו ליתר פילוג. תושבי ממלכת בבל העתיקה, שם נוסדנו כעם, היו מרוכזים בעצמם וניצלו איש את רעהו, שפתם התבוללה והם נפרדו זה מזה, כשהשיא הגיע עם הקמת מגדל בבל המפורסם. גורד השחקים הזה סימל את הדחף האגואיסטי, את המחשבה המתיימרת של הבבלים שבכוחם להגיע "עד לשמיים" ולשלוט על הטבע, גם על כוח הטבע העליון.
בוני המגדל היו אדישים לחיי אדם, ומסופר עליהם במדרש כי "אם נפל אדם ומת – לא היו שמים את ליבם אליו. ואם נפלה לבנה אחת – היו יושבים ובוכים ואומרים, 'אימתי תעלה אחרת תחתיה?'" (פרקי דרבי אליעזר כ"ד).
אברהם אבינו שזיהה את האגו ואת מגמתו להוביל לצרות צרורות קיבץ באוהלו עוברים ושבים, ולימד אותם את תורת החיים – שיטת החיבור של חכמת הקבלה.
אברהם לימד איך להגיע להסכם לבבי בינינו, להתעלות מעל הסכסוכים שמפרידים ולהתחבר באהבה. הוא הסביר שמתוך רצון מלאכותי להתקשר זה לזה בידידות מתעורר הכוח החיובי הקיים בטבע, כוח מאחד ומחבר. כוח הטבע העליון הזה הוא שמרומם את בני האדם מעל האגו המאמלל, והוא שקושר ביניהם באהבה. ומוסכם על כל אדם, אם יש אהבה לא צריך יותר, קל כמעט להסכים על כל דבר.
מימי אברהם ועד היום התנאי להסכמי שלום – עם כל מדינה שלא תהיה – תלוי בהסכמה שלנו לעשות שלום בינינו. אם נמשיך להתפלג ונסתכסך בתוכנו, אז אותן מדינות שכבר חתמו והצטלמו יפה למזכרת, עלולות למשוך את חתימתם מההסכם.
וגם אצלנו בפנים הארץ, מתוך הזנחת ההבטחה להיות ערבים זה לזה, לאהוב מעל הפשעים, נאפשר לנגוס באדמות ישראל, ניתן לחינם מהמים היקרים שזורמים במדינה, ונמשיך לפזר בקלות את אוצרות הטבע ואת כל מה שעמלו עליו אבותינו והורישו לנו. מצער מאוד לחיות בזמן כזה שבו ניתנה לנו הזדמנות בדמות טראמפ לנהל במקצת את גורלנו לכיוון מועיל לנו ולעמים, ואנחנו בעטנו וזלזלנו בהזדמנות. מי יודע מתי תשוב הזדמנות כזאת?
נדמה לנו שאנחנו חיים על אדמת ישראל מכוחנו ומעוצם ידינו, אבל האמת היא שאנחנו קיימים כאן בחסדי שמיים. הסכמים תמיד עדיפים על יחסים רעועים ללא הסכמים, אבל בראש ובראשונה עלינו להתחייב ולהסכים בינינו שלמרות האגו המפריד, נתאמץ להגביר את כוח החיבור בינינו ונעשה חסד זה עם זה. רק כך נעורר חסד עליון, והוא יעשה שלום עלינו.