קצת אחרי חצות בין רביעי לחמישי פשטו לוחמי קומנדו אמריקאים על בית בן שלוש קומות בעיר אטמה, הקרובה לגבול סוריה-טורקיה. הם קראו לבני הבית להיכנע, נלחמו בקרב יריות כבד, כשבשיאו נשמע פיצוץ עז: מנהיג ארגון דאעש, אבו איברהים אל-קורשי, פוצץ את עצמו.
אל-קורשי היה יורשו של המנהיג הקודם של דאעש, אבו בכר אל-בגדדי, שאף הוא חוסל בידי האמריקאים בסוריה לפני כשנתיים. "המבצע הוא עדות ליכולתה של אמריקה לחסל איומי טרור", סיכם הנשיא ביידן בקצרה, "לא משנה היכן ינסו להסתתר בעולם". אך האם איום הטרור הגדול הוסר בהצלחה?
מצד אחד חיסולו של המנהיג העולמי של דאעש פועל לטובת שלום העולם, מצד שני מי יודע מי המנהיג הבא שיקום אחרי אל-קורשי, ובאיזו מידת מורעלות הוא ינהיג את ארגון הטרור?
ייתכן וצעד נחוש כזה יפחיד וירחיק מהארגון מצטרפים חדשים, וייתכן שזה יצית בעיניהם ניצוץ חדש. אלה תהליכים שזורמים ללא ההחלטות שלנו. אחרי הכול אנחנו לא מנהלים את העולם. כל ארגון וארגון מופעל מלמעלה – "מהשמיים", כמו שאומרים – ולכן יש לו מקום.
חז"ל אמרו כי "אי-אפשר לעולם בלא בַּסָּם ובלא בּוּרְסְקי" (קידושין פב ע"ב). בסם הוא מי שעוסק בבשַׂמים, ובורסקי הוא מעבד עורות. כלומר העולם נזקק לבעלי מלאכה שונים, הן למוכרי הבשמים והן למעבדי העורות שהריח שלהם רע. אבל "אשרי מי שאומנותו בַּסָּם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי". זאת אומרת, אשרי מי שעוסק במקצוע מכובד כמו רוקח בשמים, למרות שגם למעבד עורות אנו זקוקים.
ארגוני הטרור, "מעבדי עורות" בתחומם, פועלים בעולם מצד הדין ולא מצד החסד. הם לא מקבלים על עצמם כללים מקובלים שהאנושות מכבדת. אם במלחמה יש חוקים ברורים, הכול מחושב ואף מנהיג לא קופץ כרצונו, אז לארגוני הטרור יש חוקיות אחרת שמתירה להם לעשות כרצונם, ומכאן מקור כוחם.
בימינו הממשלות עצמן מעוניינות בקיומם של ארגוני הטרור מטילי האימה. בדרך לא דרך הן מאמנות את הפעילים, מממנות אותם, מציידות אותם בנשק ותומכות בהם. יציאה למלחמה בימינו היא עסק יקר עבור מדינות רבות, עסק שעלול לגרור את כל העולם למערכה רחבה ומסוכנת. אבל בחסות ארגון טרור, המדינה מבצעת את העבודה השחורה ובכסף קטן יחסית.
בהסתכלות כללית ובריאה על העולם, ברור שעדיף היה להתנהל בלא צבאות ומלחמות ובלא ארגוני טרור קיצוניים, אבל לשם כך צריך לפעול במערכה אחרת, לרסן את טבע בני האדם, את הרצון האגואיסטי שטבוע בהם מנעורים, כמו שכתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו". האגו הוא שמעצים כל אדם ועם להרגיש ייחודיים; האגו הוא שמפריד ומחרחר מלחמה, ולכן כדי לא לשקוע בו ולהתנהל בדרכו הנלוזה, צריך ללמוד להתעלות מעליו.
במקום להשקיע בחיסול ארגוני טרור צריך להשקיע בבניית ארגוני חינוך. ללמד ולהסביר בכל אמצעי את הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך". אם כל בני העולם יתחנכו לאהוב איש את רעהו, יפעלו להתחבר ללב אחד, אז נחסוך סבל וכאב ונשים קץ למלחמות.
✅ רוצים להעמיק? צפו חינם בקורסים מבית "קבלה לעם"