לכן עוד לפני שמזדרזים לפנות לטפל באופן מלאכותי בתופעות הגלובליות ההרסניות שבעולם הגדול, הריפוי מתחיל ביחס בין אדם לזולתו. למה? כי כל אדם הוא אוסף של רצונות שחותרים להתמלא בהנאה ותענוג. הרצונות האלה גדלים באדם ללא הרף ושואפים להעצים את כל הטוב לעצמו. הבעיה מתחילה כשהטוב של האחד מגיע על חשבון האחר – אז הופך טבע האדם לאגואיסטי והבלגן מתחיל.
האגו מוליך אותנו בעורמה לניצול הזולת ומפתח בנו חוסר אכפתיות כלפי האחר. הוא דורש לשלוט, למשוך, לרדות. אולם מנגד איתני הטבע מראים לנו עד כמה אנחנו שבריריים ותלויים זה בזה. מרושתים בכפר גלובלי קטן, מחוברים בעולם אינטגרלי סבוך. ההתנגשות בין השניים מולידה משבר, אסון, מכת טבע. החודש מתמקד החולי במרחב האקולוגי.
האיזון מתחיל מנקודת ההיפוך: לא להמשיך את המגמה האגואיסטית, אלא לפעול ככל האפשר ברוח אלטרואיסטית, מתחשבת, בנתינה לזולת. עצם הניסיון לעורר כוחות חיוביים – אפילו מלאכותיים – נגד הכוחות השליליים הטבעיים, מזמינים את עזרת הכוח העליון, הכוח הטוב והמיטיב, שירסן את האגו, יאזן את כל השלילי וירפא הכול.
הטבע, הרופא העליון, שולט על היקום כולו, על הדומם, הצומח והחי, וגם אם לפרקים נראה שהמערכת יצאה מאיזון, זה רק כדי להביא את כל האיברים המדולדלים להתאחות יחד, להביא את בני האדם להתלכד יחד, להרכיב הזמנה משותפת ל"רופא החולים" שירפא את הגוף האנושי וישכין בו רוח חיים.
לטבע יש תכלית להביא אותנו לרצון טוב, להבנה, לאיזון, לנשום את הבריאה. הוא פועל אך ורק כדי להביא אותנו לקיום נכון, לפסגה רוחנית חדשה. אף חיה או צמח לא מחריבים את הטבע כמו המין האנושי. אפילו שנראה כי בעלי החיים טורפים ורומסים, אבל הדומם, הצומח והחי בנויים בצורה מושלמת. הם משלימים את הטבע, ואילו האדם הורס ומחריב הכול. לכן אם בקרוב לא נשנה את היחס שלנו, בינינו ולטבע כולו, אז הטבע ילמד אותנו בצורה קשה איך לנהוג זה בזה, וכך נסיק איך לנהוג בו.
עלינו לקבל אחריות על הטבע כולו, להתעלות מעל החשבונות האגואיסטיים הקטנים, להיות יותר טובים ואחראים ופחות גרועים והרסניים. ניתנה לנו יכולת סגולית להרגיע ולהשפיע על כל כוחות הטבע שנמצאים בדרגה נמוכה יותר מאיתנו. לכן מכות הטבע ניחתות עלינו בזו אחר זו. הסבל מוליך אותנו לקראת החלטה מכרעת אם להמשיך לזרום לפי הנטייה האגואיסטית, במגמה אנוכית על חשבון הזולת, או להתחבר יחד למען הגוף כולו, לרפואת המין האנושי.
חופש הבחירה נמצא בידינו. במידה ונתייחס טוב לכל מה שמחוץ לנו נרגיש בריאים. אחרת נרגיש חלשים וחולים. לא נראה זאת ישירות. המין האנושי כבר לא ילד שמראים לו ישירות את הפעולות ההרסניות שלו. אבל הנזק מצטבר והמחלה דוגרת. לכן עלינו להתבגר ולהיות חכמים יותר. לפעול כמו שמצפים מאיתנו, גם אם אנחנו לא רואים תוצאות באופן ישיר.