ד"ר מיכאל לייטמן

רכב חשמלי? מנוע של שנאה

אף פעם לא נהגתי או נסעתי ברכב חשמלי, אבל אני יכול להבין מדוע בעשור האחרון גובר העניין סביב מכוניות חשמליות, ובעיקר למה בחצי שנה האחרונה משתגעים הישראלים על טסלה.

במילה אחת: נוחות. רכב חשמלי הוא נוח יותר, הטכנולוגיה שלו משוכללת, המותג יוקרתי והגימורים מושקעים ומושכים תשומת לב.
אינני יודע מהן תופעות הלוואי מייצור המוני של רכבים חשמליים. לכאורה הרכב ידידותי לסביבה כי אינו פולט גזים, אבל כדי לייצר אותו כורים חלק מהמתכות הנדירות והיקרות, וגורמים לזיהום ולנזקים אקולוגיים כאלו שעלולים ליצור בעיות חמורות יותר מרכב רגיל. אז עבור העולם המערבי העשיר זהו מוצר ירוק, בעוד בחשבון הגלובלי של הטבע, נזקו ככל הנראה גדול מתועלתו.

עכשיו ההתרגשות עדיין בשיאה והמכירות מרקיעות שחקים, אבל בסופו של דבר עוד יתחילו מאבקים חברתיים למען איכות הסביבה והבריאות שלנו, וידרשו להחליף את המתכות הנדירות שמפיקים עבור הרכב החשמלי. על כל המצאה שלא תהיה תתעורר ביקורת כנגד, אבל בעידן שבו מכות טבע פוקדות אותנו, גוברת הרגישות הגלובלית ומחלחלת ההבנה שאנחנו חיים בכפר קטן, לכן צריך להניח במרכז את הבעיה המהותית.

אם אצלנו ובארצות אירופה לדוגמה אפשר לנשום אוויר צח, וחלקים אחרים בעולם סובלים מזיהום אוויר, אז איזה צעד טוב עשינו? המכה תחזור אלינו בדלת האחורית, חזקה יותר ומתוחכמת מקודם. לטבע יש תוכנית לקדם את האנושות ולהעלות אותה לדרגת האדם, לרמת קשר גבוהה יותר. אף רכב חשמלי משוכלל ויוקרתי ככל שיהיה, לא יסיט את הטבע מתוכניתו.

"העגלה החשמלית עם המנוע השקט" שכולם מתלהבים ממנה רק חושפת את הבעיה האמיתית: אי-השוויון המובהק בכל קנה מידה, הפילוג והפירוד בין בני האדם.

באופן היפותטי, גם אם היינו מייצרים מכוניות בטכנולוגיה נקייה לחלוטין, מעודדים יוזמות ירוקות ויפות לאיכות הסביבה, ואפילו היינו מספקים לכל אזרח רכב חשמלי במתנה – עדיין לא היינו פותרים דבר מהבעיה השורשית.

הטבע הפנימי שלנו גועש מאגואיזם הולך וגובר, בעוד הטבע הסובב – הדומם, הצומח והחי – פועל ביחסי גומלין נפלאים. הטבע בכללו עובד על מנוע של אהבה, ואנחנו רוצים להשתמש בו במנוע של שנאה. זה מקור ההתנגשות, שורש כל המשברים, ובהבחנה זו והסדרתה טמון שורש כל הפתרונות. לכן כל הטריקים והחידושים האקולוגיים והחברתיים לכאורה, כמו לבנות מנוע חשמלי או כל המצאה חדשנית פורצת דרך, רק יהיו לרעתנו.

היחס היפה והמתחשב לסביבה לא מתחיל בייצור רכבים ידידותיים, אלא בתיקון היחסים בינינו. חיבור בין בני אדם מעל הפילוג, ערבות הדדית מעל זלזול דו-צדדי, ואהבת לרעך כמוך נגד כל שנאת החינם. הם הערכים המועדפים על הטבע, וככל שנרבה ליישם אותם נרגיש כיצד מתעורר בינינו כוח חיובי של חיבור, משאב טבע רוחני שיביא לאיזון בכל המשתנים, כולל האקולוגי והחברתי.

ולמה ישראלים נמשכים לטסלה? בטח לא כי הרכב נקי ושומר על איכות הסביבה, אלא כי הם חובבי חידושים ואוהדי צעצועים מיוחדים. גם זה יעבור, ונחזור לנסוע במסלול הייעודי לעם שלנו. כי טסלות לכולם זה לא הפתרון. אנחנו חייבים להתחיל להתקרב בינינו למנוע של הטבע, למנוע של אהבה, וכל השאר יסתדר כמעט מעצמו.