אישה זקנה, נפולה ונבולה, יושבת חסרת חיים בכיסא גלגלים, ואז "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי מושמע באוזניה, ופתאום היא מתיישרת, מתעוררת מהשכחה, מנופפת בידיה בתנועות ריקוד מושלמות, כאילו עמדה זה עתה על במה ענקית מול אלפי עיניים בוהקות.
האישה הזאת היא מרתה גונזלס, והיא אכן רקדה על בימות העולם הגדולות, כשהייתה הפרימה בלרינה של בלט ניו-יורק בשנות השישים. אלא ששנים רבות היא שקועה במחלת האלצהיימר, ובסרטון שהתפרסם לאחרונה ברשת היא נראתה כאשר צלילים עדינים מהפנטים אותה ברגע של קסם ועוררו את זיכרונה ואת תנועות גופה.
המוזיקה כאן שולית, היא רק אמצעי. זו הרוח, אנרגיית החיים, ההתפעלות הפנימית שזרחה בה וקרנה ממנה. באופן דומה יכולנו להשמיע את היצירה המפורסמת לאסקימואי באנטרקטיקה והוא לא היה מניד עפעף. אבל במקרה של מרתה תמצית החיים הייתה מקופלת וכבויה בזיכרון דק, וקצת מוזיקה הדליקה אותה באחת.
הרוח היא הכוח שנמצא בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, והיא זו שמרוממת את האדם ממצב למצב, מעלה אותו ממדרגה למדרגה. בזמננו הרוח הזאת עוד תקבל חשיבות גדולה, במיוחד משום שצפויים לאנושות זמנים קשים של מגפות ומחלות, רעב וקור. אבל הרוח, אם נרצה בה, תהיה שם. הרוח נמשכת לנצחי, לרגש שמתפרש על כל היקום, מתנתק מהגבלות של זמן, תנועה ומקום, לכוח רוחני שמרומם את האדם.
ומאיפה סופגים את הרוח? מחיבור בין בני האדם. בנטייה להתחבר עם הזולת, נפתח בתוכנו ערוץ לספוג כוחות ממנו, לקבל אוויר רוחני. כמו אותה מרתה, גם כשלא הייתה מודעת לכך, אבל מעצם זה שהיא פעלה לעודד את האחרים, לרומם את רוחם, היא קיבלה בעצמה התפעלות רוחנית גדולה. בקעה מתוך עצמה והאירה רגש לסובבים, גם לאלה שצפו בה הרבה אחרי המעשה.
срочный займ на карту мирзайм быстро деньги на картузайм под залог срочно