ד"ר מיכאל לייטמן

ראשון האורחים הוא ראשון המארחים

האושפיזין הראשון שמוזמן להתארח בסוכה הוא לא איש עם זקן, בעל תווי פנים עזות ומבט חודר עמוק. זאת אומרת כן, המוזמן הראשון הוא אומנם אברהם, אבל לא דמות אנחנו מארחים, ולא בתוך מבנה עשוי קרשים וסכך שנתלים ממנו קישוטי נייר. אל הסוכה שלנו מוזמנת התכונה שמייצג אב האומה, תכונת החסד שאנחנו רוצים שתיכנס ותתיישב לנו בתוך הלב.

"אברהם הצטיין בעיקר בהכנסת אורחים ובחסד, וכל ימיו היה עומד בפרשת דרכים להזמין אורחים", כך מתוארת התכונה הייחודית הזאת בצורה ציורית בספר הזוהר. כלומר, הביטוי להזמין את אברהם לסוכה, משמעו לבקש שיהיה בנו רוחב לב ויד רחבה, יחס יפה לזולת. שלא תהיה לנו מילה רעה על הלשון להגיד על מישהו, או הרהור ומחשבה שליליים על האחר, שלא נעביר אף אדם דרך מסננת בדיקות ולא נפעיל עליו שום מערך ביקורת.

ואם תבוא תכונת החסד הזאת ותשרה בנו, תדביק אותנו בכיוון חיובי כזה של מחשבה, זה ייקרא שנבנה בנו בסיס שנקרא "אברהם" – שנוצקה בנו תשתית לבניית אדם. על פני תכונת החסד כבר יכול להתגלות הכוח העליון, שזאת בדיוק התכונה שלו, תכונת הנתינה שמקיימת את הטבע.

מכאן מובן שאין תכונה יותר מוצלחת להתחיל איתה את סדר האושפיזין, לזמן אותה ראשונה בצל קורתנו. עם תכונת החסד יוצאים מהגבולות והמגבלות של "בבל" – המקום שבנו שמסמל את מקור הצרות שעושה לנו האגו, הרצון לקבל הנאה על חשבון האחר, הכוח השלילי שמפריד ומחבל ביחסים בינינו בצורה ממזרית ומתוחכמת.

אם אדם נדבק ב"אברהם", במידת החסד, היא פותחת לו את הלב לדאוג לכל העולם. לכן ידוע שלאברהם היה דחף גדול ללכת ולהסביר לכל הבבלים באור כשדים מה עליהם לעשות כדי להצליח בחייהם, איך על פני האגו הגדל בהם לקרב את עצמם לכוח הטבע, למערכת החוקים האינטגרלית שלו. פשוט היה אכפת לו מכולם.

אומנם רק מעטים שמעו והלכו איתו – אבל מבחינתו לא היו הגבלות, הוא ניסה בכל הכוח ובכל לשון לדבר אל לב כולם על החוקים שמניעים את העולם. היום, אם נזמין את "אברהם", את התכונה הזאת לשכון בנו, נוכל להמשיך את מה שאברהם התחיל אז, ובאמת לקרב את כל העולם אל אותם חוקי טבע, אל אותה אהבת הזולת.

גם אל תחשבו שאברהם היה כזה נאיבי, שהתכונה הזאת כל כך עדינה וזכה. חסד הוא לא צורה של נפש יפה שאין בה טיפת אגו. להיפך. לאברהם היה רצון לקבל גדול מאוד – הוא היה במקורו עובד אלילים, ואגואיסט יותר מכל הבבלים יחד; מוכר להם פסלים ומסובב אותם על האצבע. ערמומי מאוד. מוכר וקונה, ושוב מוכר יותר ביוקר. יהודי כמו יהודי. היהודי הראשון, אברהם.

אבל למעלה מזה, למעלה מהאגו, הוא עבד. דווקא מעל. כי כמה שיש רצון יותר גדול, אגו כבד, יצר רע מפותח, ככה אפשר לעשות איתו יותר דברים טובים, אם הופכים לו את הכיוון – לטובת הזולת. וזאת הגדולה של האושפיזין הזה: יצר ענק, שכולו מלובש בחסדים ומוקדש לאהבה. ברוך הבא אברהם.

payday loans online

займ без проверок на картузайм денег на карту онлайнчастный займ под залог недвижимости срочно