ענן קודר הולך ומתקרב

בערב שישי האחרון נדקר למוות סר דיוויד איימס, מחוקק בריטי ותיק מהמפלגה השמרנית ומזכיר הכבוד של ידידי ישראל השמרנים מאז 1998, בעת שנפגש עם בוחרים בבניין הכנסייה במחוז מולדתו. גבר בן 25 ממוצא סומלי נעצר כחשוד ברצח, והאגף ללוחמה בטרור במשטרת המטרופולין של לונדון הכריז רשמית על הרצח כאירוע טרור.

יומיים לפני הפיגוע בבריטניה, אזרח דני שהתאסלם הרג חמישה בני אדם בעיר קונגסברג הנורבגית. הרוצח המיר את דתו מנצרות לאסלאם, והמשטרה עקבה בדאגה אחר סימני הקצנה אצל החשוד עוד לפני הפיגוע, כפי שסיפר קצין מקומי בכיר.

אירופה יכולה לעשות מעט מאוד נגד התפשטות האסלאם הפונדמנטליסטי. גם המהגרים המוסלמים וגם ילידי אירופה שהמירו את דתם הופכים לקיצוניים, וההשלכות הקשות של התהליך על אירופה מובילות להשלכות מרחיקות לכת על היהודים.

במשך מאות שנים שלטה הנצרות באירופה. היא שיגרה מסעי צלב לארץ ישראל וניצחה נגד מערכות אמונה פולשות, בעיקר נגד האסלאם. אלא שהאירופאים של היום כמעט אינם דתיים, במיוחד במערב אירופה. במובנים רבים הדבר גורם לאנשים להרגיש ריקים וחלולים, והם מתחילים לחפש משמעות. את החלל הריק הזה תופסת הדת התוססת והתוקפנית ביותר בעולם: האסלאם.

עוד משיכה לאסלאם הקנאי האדוק נמצאת בין המקל לגזר האלו: מצד אחד הנוחות הכלכלית המובטחת, כולל השכלה וחיים מאורגנים במלואם, מצד שני הפחדות ואיומים. אירופה הישנה מצידה עייפה מדי וחסרת ביטחון מכדי לעמוד מול האיום. היא נכנעת אל מול העוצמה החדשה.

עבור היהודים הפירוש הוא צרות. כבר עכשיו ישראל מצטיירת כמי שמגלמת את הרוע העולמי במוסדות אקדמיים מכובדים רבים, והשמאל הפרוגרסיבי והאסלאם הקיצוני מסכימים לחלוטין בכל הנוגע לפגיעה בישראל. שאר העולם מסתפק בהבעת סלידה מנומסת בדרכם.

אבל השנאה אינה מנומסת ופסיבית. היא מחלחלת ונכנסת לליבם של יותר ויותר אנשים. כיום, מעטה האנטי-ציונות מוסר בקלות וחושף את האנטישמיות שמתחתיו. אם עד לא מזמן אנשים היו נבוכים להודות שהם תומכים בדעות אנטי-יהודיות, עכשיו הם נבוכים להודות שהם אינם תומכים בדעות כאלה. כאשר האנטישמיות הופכת למיינסטרים, היא הופכת לממוסדת. כשהיא הופכת ממסדית, דברים נוראים קורים ליהודים.

כמו תמיד כשהעולם נמצא במשבר – והיום הוא במשבר גדול – הוא מפנה את כעסו אל היהודים. אנחנו רואים בזה חיפוש אחר שעיר לעזאזל, ואולי זה כך מנקודת מבט של השליטים, אך יש בכך הרבה יותר מזה.

מנקודת המבט של רוב האנשים, היהודים אכן אחראים לכל מה שרע בעולם. בדרך כלל הם אינם פועלים על פי רגשותיהם או מבטאים אותם, אך הם בכל זאת מרגישים זאת. כאשר הדברים הופכים להיות ממש גרועים, הם מתחילים להוציא לאור את רגשותיהם. לכן, מה שאנחנו תופסים כעלייה באנטישמיות הוא למעשה שחרור רגשות קיימים.

התרופה היחידה נגד רגש התוקפנות כלפי יהודים היא האחדות היהודית. תמיד שנאנו את התרופה הזו, כי אנחנו שונאים אחד את השני יותר משאנחנו שונאים את השונאים שלנו, אבל זאת תמיד הייתה ההצלה היחידה שלנו. כשלא השתמשנו בה, נחרבנו.

זה לא שלא ידענו זאת תמיד. כל המנהיגים הרוחניים של האומה כתבו על כך, כל חכם בזמנו ובתקופתו הזהיר שהאחדות היא המשענת והישועה היחידה שלנו. "המאור ושמש", למשל, כתב: "עיקר המגן בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות. וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה אין מקום לשום פורענות לחול עליהם. ומתרחקים על ידי זה כל הקללות והייסורים".

מחבר הספר "שם משמואל" כתב כי "כאשר תשוב אחדות ישראל לקדמותה לא יהיה לשטן עוד שום מקום להכניס בהם טעות וכוחות חיצוניים. כי כאשר הם כאיש אחד בלב אחד הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע". וב"ספר התודעה" תמצאו כי "נצטווינו בכל דור ודור לחזק בינינו את האחדות כדי שלא ישלטו בנו שונאינו". שלוש דוגמאות ואינספור הפצרות לאיחוד.

ככל שענני הפונדמנטליזם המוסלמי מתכהים יותר באירופה, כך היהודים צריכים להיות מודאגים יותר מהפירוד ביניהם. יתר על כן, עננים אלה מצטברים לא רק מעל שמי אירופה, הצל שלהם נח גם על ארצות הברית ואמריקה הלטינית. הוא מקדיר את העולם כולו. ולא רק מכיוון האסלאם הוא מגיע, אלא מכל הדתות והאומות. הגיע הזמן שהעם היהודי יתאחד ויבלע את הגלולה האחת המגנה מפני שנאת יהודים: אחדות ישראל.