ד"ר מיכאל לייטמן

עדיף לדבר מאשר להרוג

בעודנו עסוקים במלחמה המתרחשת בערי אוקראינה, נערמים בישראל דיווחים על פיגועים בירושלים. רק בשבועיים האחרונים היו מעל שישה פיגועי דקירה בהם נפצעו שוטרים ולוחמים.

במערכת הביטחון חוששים מהסלמה לקראת חודש הרמדאן המוסלמי שיחל בעוד כשבועיים, דבר שעלול להביא לסבב לחימה נוסף בגבול הרצועה, וכבר מתגברים את הכוחות בעיר.

האם המצב המתמשך, המעיק והכואב הזה שעולה לנו ביוקר הוא מחויב המציאות? האם לעולם לא יירגעו הרוחות ונחיה זה לצד זה בשלווה?

 

בין ידידיי האהובים, הקרובים לי ביותר, ישנם ערבים שגרים בחו"ל. אחד מהם הוא דוקטור שחי באיטליה, אחר הוא מהנדס שחי בגרמניה, ועוד. אנשים טובים, מכובדים מאוד. כשהם מגיעים לביקור מולדת, בדרכם משדה התעופה למשפחתם הם עוברים אצלי להגיד שלום, להביא מתנה, לשוחח, ואני שמח מאוד שיש לי כאלה חברים.

 

אבל אותם חברים אינם מייצגים את יחס כלל אומתם ליהודים. חיבתם אליי כפרט אינה מייצגת את יחסם לכלל האומה שלי. כך שאי-אפשר לבנות על יחסינו אלו כתקווה לשלום כולל בין העמים.

אני לא מומחה לענייני ביטחון, אבל שנים של חיים בישראל הוכיחו לי כי גישה של יד מושטת בחיוך מפייס לא עובדת במגזר הערבי. לא עובדת בינם לבין עצמם ולא בינינו לבינם. נראה לי שהאומה הזו לא מעריכה יד רכה, לא מכבדת גישה פשרנית. ההיפך הוא הנכון.

שוב, יש בה באומה הזו אנשים מיוחדים במינם, חלקם מוכנים ומכוונים הרבה יותר מכל יהודי לשלום ואיחוד. אבל כשמדובר על אופי של עם שלם, אז לא, אין בהם שאיפה לחיי ויתור הדדי.

טוב אם היינו טורחים להפגיש בין אנשים מכובדים וחשובים לשני העמים, שיקיימו ביניהם דיונים שישודרו, וכולנו נראה שכן ישנם כאלו שמנסים להתקרב, שיש תנועות שמשתדלות לשמוע זו את דעתה של זו. זה היה יכול לעזור, לאזן מעט, להרגיע. אבל לא לשנות לחלוטין את המצב ולשים סוף למציאות האלימה שבה אנחנו חיים.

תיווך ממשי, חיבור שבא מגובה המחשבה ומעומק הלב, יכול להתקיים רק בתמיכה ובהדרכה של שיטה המיועדת לזה; אותה שיטה עתיקה מכולן – שהיא המחברת גם ביני היהודי לבין חבריי הערבים. איך עוד היינו יכולים לדלג מעל לפערים התרבותיים והרעיוניים, מעבר להבדלי האמונה והשפה בינינו, אם לא חכמת הקבלה שאנחנו לומדים יחד, שיטת החיבור המדריכה את האדם באשר הוא אדם לכסות את כל הפשעים באהבה?

זה נכון לגבי יחסי היהודים בינם לבין עצמם, לגבי יהודים וערבים, לגבי רוסים ואוקראינים. זה נכון לגבי כל אדם ואומה בעולם. רק אהבה יכולה לתווך בין אנשים שונים, בין אומות שונאות. אהבה היא לימוד גדול וההצלה היחידה לאנושות, אלא מה, היא דורשת רצון, הסכמה, הבנה כמה היא נחוצה לנו, ואיך בלעדיה לא נצליח. נקווה שתובנות אלו יגיעו בטרם נדע עוד צער ויגבו עוד קורבנות. בינתיים עלינו להגן על עצמנו בכל כוחנו ובלי סייג.

✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"