הרבה שערוריות כתר עולות לכותרות בימים האחרונים, החל בריאיון שמטיח אשמת גזענות בארמון הבריטי ועד פרשות שחיתות בארמונות השכנים בבלגיה ובספרד. השערוריות שולחות ידיים ארוכות גם למזרח הרחוק, לארמונו הפרוע של מלך תאילנד, ולוטשות עיניים למזרח התיכון שם נסיך סעודי נחשד ברצח.
כלי התקשורת יודעים לספר הכול על שערוריות מלכותיות, את כל הפרטים הצהובים שהם עצמם מחוללים ומייצרים, מעצימים ומחרחרים. מלכתחילה אלו סערות בכוס תה של אחר הצהריים.
ודאי שיש בעיות בכל בית מלוכה בעולם, מלכים הם לא מלאכים. אבל לא התקשורת תשנה את פני ההיסטוריה למרות היומרה. כתבים מערימים שערוריות זו על גבי זו רק כדי לטפס עליהן לגובה שבו אפשר לקטוף כסף ופרסום, שום ניסיון כנה לתקן את העיוות. זה מלוכלך ולא צריך להיטנף ברפש הזה.
בבריטניה הגדולה, אין אי יציב יותר מבית המלוכה. יש להניח שרק בזכות האישה החייכנית לבנת השיער שמייצגת אותו כל כך הרבה שנים, הממלכה עדיין עומדת על תילה. לכל איש ואישה, ילד וילדה הקשורים בממלכה, אם באנגליה, קנדה, אוסטרליה או ניו-זילנד, יש יחס מיוחד כלפי הגברת הזקנה הזאת שיושבת בקרבת העיר לונדון.
להיות מלכים, או אפילו נסיכים, זו עבודה ציבורית של ממש. הם יוצאים לברך בתי ספר וגני ילדים, משתתפים באספות וטקסים לאומיים. הם מהווים סמל פנימי לעם ולא סתם הם קיימים בעולם.
כמו מלכות הטבע העליון, מלכות שמיים, כך שושלות המלכים על פני כדור הארץ – הן הדבר הקבוע, הקיים, היציב, הבלתי משתנה, העובר כחוט מקשר בין תקופות ודורות. המלכות היא כמו ענף גשמי שיש לו שורש רוחני. גם אם במלכים עצמם אין רוח יתרה, ההתאמה של בית המלכות לצורת הקיום בממלכת הטבע עושה את צורת השלטון הזאת מתאימה גם לחברה האנושית.
אם בראש כל מדינות אירופה היו שולטים היום מלכים ולא פוליטיקאים, אירופה לא הייתה קורסת כך. כי לא חשוב מה המצב הפוליטי בין המדינות, בתי המלוכה עצמם קשורים ביניהם, שומרים על יחסים מעל כל החיכוכים. וזה החשוב. הם יוצרים ביניהם מעין רשת ביטחון מתחת ליבשת אירופה הצועדת על חבל דק. גם המדינאים מבינים את זה. אפילו פרנסיסקו פרנקו, הרודן שהשליט דיקטטורה צבאית בספרד, אחרי ככלות הכול הכריז בעצמו על חואן קרלוס כמלך, כי הבין בחכמה כמה המוסד הזה שומר על העם.
מה שאנחנו רואים לנגד עינינו אינו קריסה של בתי המלוכה, לא סיומה של תקופה, כמו שהדבר מוצג. טוב אם יישמרו כל בתי המלוכה הנותרים, אפילו הקטנים ביותר. הם יעזרו לאירופה להיות יציבה יותר. בתקווה שהמלכים ידעו לעמוד בפרץ הגואה של הים המודרני הסוער.
אני מצפה שבתי המלוכה יִצְלחו את התקופה ויעלו בחשיבות, ומנהלי העולם הנוכחיים ירדו בה. כי להבדיל ממנהיגי העולם ששולטים היום, אלו שנבחרים לכמה שנים ולא אכפת להם להשאיר עיי חורבות בתום הקדנציה, המלכים יודעים שמיום שהם נולדים עד יום מותם – הם אחראים למדינה. לכן אכפת להם יותר, יש בהם יותר דאגה וקשר לעם. נקווה שהסערות יחלפו, המים ישקטו והכול יסתדר.
☑️ לתכנים נוספים
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.