שבבים (צ'יפים) הם הבסיס של הכול בעולם המודרני. הם הרכיב החשוב ביותר לפיתוח מוצרים חדשים ולהרכבת טכנולוגיות עדכניות. רוסיה לא מייצרת שבבים בעצמה, ובמסגרת הסנקציות שהוטלו עליה בשל המלחמה באוקראינה, היא סובלת מחוסר בשבבים ואינה יכולה לפתח מוצרים ותשתיות מתקדמות.
גם מדינות אחרות סובלות עקב מחסור חמור בשבבים, המשבר נוצר כתוצאה משורה של גורמים – החל מגידול הדרגתי בריכוזיות שוק השבבים, דרך מורכבות גוברת בתהליכי הייצור מאז מגפת הקורונה, ועד למלחמות סחר ומשברי אקלים. אחת התוצאות המובהקות, המורגשת בקרב לקוחות פרטיים, היא הקיצוץ בייצור של רכבים בקרב מספר יצרני רכב גדולים. יש מי שהזמינו רכב בשנה שעברה ויקבלו אותו לכל המוקדם בשנה הבאה.
המצב העולמי המסועף הזה מלמד אותנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. העולם נעשה עגול ומקושר כבר מזמן, וכדור הארץ אינו יכול להתקיים בלי התקשרות במסחר, בתעשייה, האמת בכל דבר.
אם נמשיך להתעלם מהעובדה שאנחנו חיים בכפר גלובלי קטן, אז נצא ניזוקים יותר ויותר. פתאום נגלה שמערכות לא מתפקדות, שיש תקלות פה ושם, וכשחברות מקומיות ירצו להחליף שבבים מקולקלים בחדשים הבעיה תיחשף במלואה. רק דמיינו את הפחד שיאחז בכם אם תעלו במעלית בדרככם לקומה 20, והיא פתאום תתקע בקומה 17 כי יש תקלה, חסר שבב.
משבר השבבים בתחום תעשיית ייצור הנשק חושף בעיה עמוקה יותר. כלי הנשק המודרניים מכילים סוגים שונים של שבבים, וכך נקלענו למצב האבסורדי שבו כל אחד תלוי בשני כדי להרוג אותו – את מי שהוא תלוי בו. הטבע העגול והמקושר סוגר עלינו. הוא לוחץ עלינו ומחייב אותנו להדק את הקשרים בינינו, ללמוד להתחשב זה בזה כמו שהוא נוהג.
אומנם בשל הסנקציות והשיבושים במערכת האספקה העולמית, מדינות רבות החליטו לבנות תשתית עצמאית בתחום הטכנולוגיה, אבל העולם לא יצליח לברוח מתהליכי הגלובליזציה המואצים. תחילה אולי נראה מעין נסיגה לאחור. מדינות מסוימות יסתגרו בגבולותיהן, יפתחו לעצמן את הציוד הטכנולוגי הדרוש להן, והעולם בכללות ירד מהתקדמות טכנולוגית ותעשייתית כלל-עולמית. בשלב הביניים הזה, החשש שההתרחקות בינינו תגביר את הסכסוכים בין העמים ותגרום להתלקחות.
עם מלחמות נוספות בדרך או בלעדיהן, הבדלנות התעשייתית תוכיח לנו שאף מדינה לא מסוגלת להתבודד; שבלי חיבור הדדי אף אחד לא יצליח. לא רק שנקפא על שמרינו, אלא גם נגרום להאטה בהתפתחות וכתוצאה מכך לחיים ברמה נמוכה יותר. רוסיה תהיה לנו דוגמה לכך. בשל הסנקציות עליה היא לא תוכל לייבא רכיבים מודרניים, ותחזור לייצר מכוניות בטכנולוגיה משנות החמישים, מקררים משנות השישים, ותוך כמה שנים התנאים בה עלולים להידרדר ולהיות גרועים יותר ממדינת עולם שלישי. מי שיבקר בה יחשוב שנכנס למוזיאון שמתעד את עולמם של דורות קודמים.
משבר השבבים, המלחמה במזרח אירופה ושאר הטלטלות שהעולם עוד צפוי לחוות מובילים למסקנה משמעותית שהיום כבר אין מקום לשליטה של מדינה על מדינה, עם על עם, אדם על אדם. אין לעולם עתיד אם אחד שולט באחר ביד חזקה, אלא כל אחד צריך לשלוט בעצמו, ביצר השליטה שלו, כדי להתקשר נכון עם העמים האחרים, ביחסי קרבה ובערבות הדדית. התובנה הזאת חייבת להניע אותנו ולגרום לנו לתפוס את הראש בשתי ידיים, לנער אותו ולהתמקד בעיקר: להשתמש במוח ובלב שלנו, בשכל וברגש שלנו, בכל האמצעים שניחנו בהם לתועלת הכלל בלבד.
אם נשכיל ונקדים להפנים זאת ונעורר את עצמנו לעשות שינוי, נרוויח. אחרת, הטבע ימשיך להיראות במלוא הקישוריות שלו, נגלה עד כמה אנחנו הפוכים לו, והפער בין השניים יורגש בנו כסבל וייסורים. הם יכולים להתבטא באינספור דרכים, לדוגמה ייסורים כתוצאה ממחסור במוצרי מזון הכרחיים כמו קמח או חוסר באספקת גז לחימום והסקה. אם לא נתעורר ונחשוב איך לבנות קשרים הדדיים טובים, הסבל והייסורים ילמדו אותנו איך לעשות זאת. הם לבסוף יחנכו אותנו להבין מהם היחסים הנכונים שעלינו לבנות בינינו.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"