ד"ר מיכאל לייטמן

מי רוצה להיות מלך?

כשכל גבר רוצה לשלוט כמלך וכל אישה רוצה להרגיש כמלכה, יש דווקא מי שוויתרו על מעמדם במשפחת המלוכה הבריטית. הנסיך הארי ומייגן מרקל לקחו צעד אחורה כדי להפוך עצמאיים כלכלית ולחיות חיים שלווים יותר. איש אינו חושש לעתידם הפיננסי. אולם מיד עולה התהייה: איך ייתכן לעזוב חיים מהאגדות לטובת חיים שגרתיים?

כשביקרתי באנגליה הצטלבה דרכי בזו של השיירה המלכותית יותר מפעם אחת. למלכת אנגליה אליזבת, המתקרבת לגיל מאה, יש סדר שנתי נוקשה המחייב איפוק ושליטה עצמית. עונה אחת בארמון במחוז אחד, עונה שנייה בארמון במחוז אחר, והתחייבות לאינספור טקסים מעייפים. נכון שהמלוכה היא עסק כלכלי מרוויח ומשתלם, אבל עם כל הכבוד לכתר נוצץ על הראש, המצרך הנדיר בחיינו הוא חופש.

על פי חכמת הקבלה, טבע האדם, הרצון לקבל הנאה ותענוג, עושה כל שביכולתו כדי לקרב את המועיל לו, כך שיהיה לו נוח וטוב במצב הנוכחי והבא, ומרחיק את מה שמזיק ועלול לגרום לו לאי-נוחות. החשבון של הנסיך ואשתו מחושב מאוד, עד לפרט האחרון, כי כך פועל טבע האדם.

גם אם אדם נולד נסיך לבית המלוכה, או שהוא אדם מן היישוב, הוא בהכרח עבד לטבע האגואיסטי שלו. הטבע הזה שולט בו, מנהל אותו בכל צעד ושעל, ואינו מאפשר לו ליהנות מהחיים. אפילו אם האדם היה רוצה להשתחרר מהכוח האגואיסטי הזר ששולט בו, הוא לא היה מסוגל. למה? כי הוא בטוח שהוא זה שחושב, מרגיש ורוצה, ולא מופעל על ידי תוכנה שעובדת לטובת עצמה בלבד.

כדי שאדם, כל אדם, יתחיל לזהות מה באמת מתחולל בתוכו, צריכה להיוולד בו נקודת מבט חדשה: אהבת הזולת. ככל שאדם מתחשב בזולת הוא מתעלה בהדרגה מעל הטבע שלו, מעל הרצון ליהנות מכל דבר לעצמו, מעל האגו שמולך בו. אז האדם רואה את העולם בצורה אובייקטיבית, יוצא לחופש מהטבע האגואיסטי וזוכה לחירות נצחית ומלאה.