אל סכום השאלות הנוגעות לעתידה של ארה"ב, מצטרפת גם שאלת גורל המהגרים הרבים שגודשים אותה. מהגרים מכל העולם הגיעו לארה"ב בחיפוש אחרי החלום האמריקאי, בתקווה להשיג איכות חיים טובה יותר מזו הקיימת במולדתם. עבור רבים מהם זו הייתה בריחה מעוני, מעינויים, והם עברו סכנות גדולות כדי לחצות את הגבול לארץ הנכספת. מה יהיה עליהם עכשיו?
מצד אחד, לדרום אמריקאים לדוגמה, כנראה יהיה גרוע יותר מלכל צפון אמריקאי ממוצע בארה"ב, מפני שהם פחות מסודרים כלכלית. מצד שני, אולי דווקא להם יהיה קל יותר, כי הם מסוגלים להסתפק במועט, והם גם לא חיים בגישה של "מגיע לי". הם לא בורחים מעבודה קשה, מ"ללכלך" את הידיים. מלבד זאת יש להם נטייה קהילתית טבעית שדוחפת אותם לעזור ולתמוך אחד בשני, כך שנראה שהם יצליחו לשרוד.
מהגרים חדשים כבר לא יגיעו לארה"ב, אין לאף אחד סיבה לנוע היום לכיוון הזה. כבר שנה ארה"ב לא מושכת אליה אנשים. מי שכן מגיעים אלו בעיקר אנשים מארצות ערב ההרוסות, אבל גם להם יהיה ברור בקרוב שאין מה לחפש באמריקה. הזרימה לאמריקה ובכלל לכל מדינה שטמנה בה הבטחה "להצליח בגדול" נגמרה. המגמה תהיה כל כך הפוכה ואנשים יתחילו לצאת מאמריקה. לאן? אולי כל אחד יחזור למדינת האם שלו. למקום שבו יוכל להרוויח בשקט פת לחם למחייתו, לשם האדם יימשך, שם יהיה לו טוב ורצוי לשבת.
העולם לא יחזור להחזיק בסגנון החיים הכלכלי-חברתי שמייצגת אמריקה. כל מדינות העולם יצטרכו להקים מערכות חברתיות חדשות, הפוכות, שבהן כל אחד יקבל באמת את מה שהוא זקוק לו לקיומו ועל היתר יוותר למען החברה. רק בצורה כזו מדינות יוכלו לשרוד, להחזיק את כולם בלי להגיע להתפרצויות ולמהומות הרסניות.
הסיכוי שההתעוררות לשינוי תקרה בקלות הוא קלוש, מכיוון שהמגמה הזו מנוגדת מאוד לצורת הקיום הנוכחית, אבל לא תהיה ברירה אחרת כי לא יהיה ממה להתפרנס או להתפתח. העולם יקצץ בכל מה שמיותר להישרדות, כל מדינה שדואגת לעצמה תבין שהיא לא יכולה לבזבז כספים על נשק, היא תהיה חייבת להשקיע בבניית מדיניות חברתית חדשה, שבבסיסה מערכת חינוכית-בריאותית-סוציאלית חזקה, שהדגש בה יהיה לספק לכל אזרח חיים נורמליים, כאלו שאין בהם רעב ודאי אבל גם נטולי עודפים, והעיקר – שיהיה לכולם. עד אחרון האדם.
לארה"ב השינוי יהיה קשה במיוחד לעיכול. מכיוון שאם ניקח לדוגמה את אותה דרום אמריקה, נבין שבכל מדינה שבה גר עַם אחד, ומטבע הדברים יש בו הרגשת קרבה הומוגנית, אז קל לו לסדר מערכת שתדאג ותשמור על כל חבריה מרעב. בארה"ב לעומת זאת כל מדינה כלולה מכל מדינות העולם, כך שקשה יהיה לה להגיע בתוכה להרגשת הזדהות וקרבה הדדית בין חבריה המגוונים כל כך.
אם רק היינו יכולים לתאר לכולם, לספר מה צופן העתיד, מהי מגמת הטבע הפועלת בעולם, היה לכולם הרבה יותר קל. אם לא נצליח, הדברים יצטרכו להסתדר כרגיל, איכשהו, בסבל, תוך מגפות ואירועים לא נעימים, כי אנחנו נמצאים בתקופת מעבר שאומנם מכוונת לעולם חדש וטוב לכול, אבל עתידה להיות מטלטלת מאוד. אנחנו צריכים להשתדל ללכת עם התהליכים שהטבע קובע במציאות, בלי להתנגד. כך נעבור בצורה קלה יותר את התקופה וניכנס לעולם יפה שמצפה לנו.