ד"ר מיכאל לייטמן

מדינות ה-G7 מהדקות את החגורה מול סין

בשנת 2013 השיק נשיא סין שִי ג'ינפינג את מיזם "החגורה והדרך". הרעיון היה דומה מאוד לזה של משחק המונופול: מי שיש לו יותר רכוש, יש לו יותר כוח וצובר יותר עושר. בלי לעשות הרבה רעש, החלה סין לממן פרויקטים עצומים של תשתיות ולקנות נכסים חיוניים במדינות ברחבי העולם.

כל מדינה שרצתה להרוויח מעושרה וממומחיותה של סין בבנייה הייתה צריכה לחתום על הסכם עם מיזם "החגורה והדרך". נכון לחודש מרץ השנה, מספר עצום של 147 מדינות הצטרפו למיזם. בדרך זו, מבלי לירות אף ירייה אחת, סין ביצעה פלישה כלל-עולמית מוצלחת.

הפלישה אינה מוגבלת למדינות שחתמו על הסכם "החגורה והדרך". חברות סיניות קנו או מפעילות אינספור נכסים אסטרטגיים בארה"ב לדוגמה. חברות סיניות בונות גם את שני נמלי הים החדשים של ישראל (מתוך שלושה שקיימים), את הרכבת הקלה של ישראל וחברה סינית מחזיקה בבעלותה את "תנובה". הסינים בחכמתם הבינו שהשקעה פירושה השפעה, והשפעה פירושה כיבוש.

עתה סוף סוף המערב החל להתעורר. ארה"ב קלטה שסין פשוט קונה את העולם. הסינים הציעו לארה"ב להצטרף למיזם שלהם, אולם ארה"ב לעולם לא תסכים להצטרף לסין בתנאים של סין.

כדי להתמודד עם ההסתערות הכלכלית של סין, ארה"ב קיבצה לאחרונה את שבע המדינות המערביות החזקות ביותר מהבחינה הכלכלית, הידועות בשם G7, כדי להשיק מיזם נגדי בתקווה שיעכב את ההתקדמות הבלתי פוסקת של מיזם "החגורה והדרך". ה-G7 שמורכב מארה"ב, קנדה, גרמניה, יפן, צרפת, בריטניה ואיטליה (שחתומה על הסכם "החגורה והדרך") התחייב להקצות 600 מיליארד דולר כדי להתמודד עם המיזם של סין. אך למרבה צערם של G7 הסכום הזה כנראה קטן מדי.

 

סין עברה דרך ארוכה מאז הימים שבהם הייתה מדינה סגורה ומבודדת. בתחילת דרכה היא החלה לייצר עבור העולם. לאחר מכן היא החלה לייצא לא רק סחורות, אלא גם מומחיות, עבודה ועושר. אם בעבר הכניסה מדינות אחרות לשטחה על ידי בניית מפעלים שיצרו עבור מותגים אירופאים ואמריקאים, כעת היא חודרת לאותן המדינות באמצעות עושרה ומומחיותה. התהפכו היוצרות.

כרגע למראית עין כולם מרוצים. המדינות שחתמו על מיזם "החגורה והדרך" נהנות מהעושר ומכוח הבנייה של סין ואינן צריכות לשלם עבור פרויקטים חיוניים שהיו יקרים מדי עבורן לביצוע, וסין מבחינתה צוברת דריסת רגל במדינות ברחבי העולם ולמעשה קונה את תמיכתן.

בסופו של דבר, הטבע האנושי ינצח ורק בעלת הבית סין, תקצור את הרווחים. במקרה של "תנובה" למשל, בצורה אלגורית, הם ייקחו את האוכל וישאירו את ישראל עם השאריות.

עם זאת, האבולוציה לעולם אינה עוצרת. סין אולי חושבת שהיא יכולה להשתלט על העולם באמצעות כוח כלכלי אבל נפילתה צפויה להגיע. בשלב האבולוציוני הבא של סין, כוחות יעלו מתוך המדינה ויפוררו את החברה הסינית מבפנים. זה ייקח שנים, אולי עשרות שנים, אבל התהליך יקרה. כשתתחיל ההתפוררות החברתית הזו, סין תלך ותדעך.

סין לא יכולה להישאר חזקה לעד כי היא מסתמכת על כוח אחד – סוציאליזם. על פי חוקי הטבע, אם אתה מסתמך על כוח אחד, כוח כלשהו, ולא מאזן אותו עם כוח הנגד שלו, אתה משבש את האיזון הטבעי שקיים במציאות והמציאות בסופו של דבר תכריע אותך.

הדרך היחידה להישאר חזק ומצליח היא באמצעות שימוש בכוחות מנוגדים באופן הדדי ושווה, תוך יצירת איחוד שאינו מדכא אף אחד מהצדדים או נותן עדיפות לכוח אחד על פני האחר. אז, כאשר יש מערכת מאוזנת, אריכות הימים מובטחת.

מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"