ד"ר מיכאל לייטמן

מדוע המילה "קיומי" הפכה פופולרית?

המילון האינטרנטי הפופולרי ביותר באנגלית (Dictionary.com) הכתיר השבוע את מילת החיפוש המנצחת של השנה: "קיומי" (existential).

בתגובה להרמת הגבה לגבי החיפוש האינטנסיבי דווקא אחרי המילה הזאת סיפקו מנהלי המילון מספר סיבות. הסיבה הראשונה היא האקטואליה הבוערת: משבר האקלים, גלי המחאות, השריפה בנוטרדאם, האלימות ומקרי הירי הרבים. הסיבה השנייה היא הפחד מהשליטה בפרטי חיינו שהשיגו ארבע המעצמות החדשות של העולם: גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל. הסיבה השלישית נובעת מצאתו לקולנוע של סרט ההמשך ל"צעצוע של סיפור", שלאורכו נמצא הגיבור הקטן בחיפוש קיומי. והסיבה הרביעית היא חיפוש אחר זהות, זאת אומרת, מי אני בכלל?

החיפוש אחר המילה קיומי העלתה בי חיוך. יש בה עדות חיה לקפיצה בהתפתחות האנושות שמתרחשת לעינינו. היא אומרת שיותר ויותר אנשים אינם יכולים להסתפק ביומיום המכני החיצוני כמו הדורות שלפניהם. היא אומרת שיש להם פרספקטיבה, הם חשופים למידע איך חיים אנשים מסביב לכדור, והם משתמשים במידע כדי לנתח את הנתונים. אנשים מתחילים להסיק שאין סיפוק רב בגלגל של לידה ומוות, ובאמצע חבילה גדולה של כאבים וצרות. זה מעורר בהם שאלות: האם זה כל מה שיש? האם בזה החיים מתחילים ונגמרים? הם מבינים שזה לא יכול להיות, ויוצאים לחפש משמעות גבוהה יותר, פנימית. קיומית.

גם האמון המתערער במערכות החיים הקיימות, בכלי התקשורת, בממשלות, בהורים ובמורים, מאיץ בדור הנוכחי לבדוק כל דבר ולא לקבלו כפשוטו. מורגש בהם שהחיים תלויים במשהו, אבל במה? הם אינם יודעים, וזה לא נותן להם שקט. כל זה אופייני לדור החדש שבא לעולם. דור שעומד לפרוץ ולצאת לתפיסת מציאות חדשה.

אנחנו יכולים להסתכל בצעירים שלנו ולראות בבירור, איך מצד אחד הם כאילו עצלים מאוד, אינם מוכנים להזיז אצבע בלי שידעו מראש שזה ממש כדאי ומשתלם. מצד שני הם חסרי מנוחה ומלאים בהרגשת ריקנות, בחיסרון תמידי. וזה טוב, כך צריך להיות. לא נוצרנו להישאר במצב הזה, אלא לחקור ולהתחקות אחר משמעות החיים. אומנם הרגשת הריקנות כשלעצמה לא נעימה, כמו כל דחיפה חזקה קדימה, אבל היא שמביאה בסופו של דבר את האדם לאתר את מקור הטבע, את הכוח העליון.

"בעל הסולם", המקובל הרב יהודה הלוי אשלג, פותח את מאמרו "הקדמה לספר הזוהר" במספר שאלות מחקר, וכותב שכדאי לנו לברר אותן כדי לדעת מי אנחנו, מה מהותנו ותפקידנו, איך אנחנו בנויים ומתקיימים. הוא גם מסביר שכדי לענות על כל אלו, עלינו ללכת לפי החוק "סוף מעשה במחשבה תחילה", זאת אומרת לבדוק מהי המטרה, מהי תכלית קיומנו, ומשם ללמוד ולקבל את התשובות.

אני מקווה שהחיפוש האינטנסיבי אחר משמעות הקיום יוביל את הדור במהירות האפשרית לאותם כתבים, כתבי המקובלים, כי חכמת הקבלה נועדה מראש לענות על השאלות הללו, ואותן היא בנויה לברר ולפתח באדם – בידיעה שאם כל רגע מחייו האדם יימצא בחקירה, השאלות יהיו לו כמו מצפן, שמכוון בצורה מדויקת יותר לסוף המעשה, למטרת הקיום ולמימוש מיטבי של חייו.

קראו עוד על התופעות המשמעותיות שעברו על האנושות ועל התחזיות הצפויות לה: bit.ly/2ME6uUC