ד"ר מיכאל לייטמן

לקום מחר בבוקר עם מיליון שקל בחשבון

לרוב הם צעירים עד גיל 35, כשבוקר אחד נופל עליהם במפתיע סכום שנע בין מאות אלפים למיליוני שקלים או דולרים. חלקם רק הצטרפו לחברת סטארט-אפ נחמדה, שבהמשך הפכה ל"חד קרן", כלומר לחברה ציבורית בשווי של מיליארדי דולרים, ובין לילה הפכו למתעשרים החדשים של ישראל.

זאת לא תופעה צדדית של כמה בני-מזל. היא נחשבת היום לאחד המנועים המרכזיים שדוחפים את הכלכלה הישראלית קדימה, והמתעשרים החדשים, רבים מהם יוצאי יחידת הטכנולוגיה הצה"לית 8200, הפכו מודל לחיקוי עבור צעירים רבים ולחלומה העדכני של האם היהודייה: יזם הייטק שעושה אקזיט בגיל צעיר, מתעשר בגדול ומסתדר בחיים.

בכסף שמתעשרי ההייטק הצעירים מקבלים הם קונים דירות ורכבי יוקרה, משקיעים, יוזמים ומשוחררים מדאגה כלכלית. אבל הם לא עוצרים את החיים ויוצאים לבטן-גב באחד החופים. הם גם לא מפסיקים לעבוד בגלל התוספת היפה של כמה אפסים לחשבון הבנק שלהם. מלכתחילה הכסף הוא לא הגורם היחיד, אפילו לא העיקרי שמשך אותם להייטק.

מקור המשיכה של עובדי ההייטק הם התחרות המלהיבה, התענוג מהמשחק והיצירה, מההמצאה והחדשנות. כל אלה ממלאים אותם סיפוק גמור, והשיפור הכלכלי הוא רק בונוס נחמד, אומנם מבורך, אבל לא כזה שישנה מהותית את עיסוקם. אפשר להבין אותם. טכנולוגיה היא תחום מסקרן ומעניין, ובמובן מסוים הם חשים חלק מהאלוהות – יכולים לברוא ולשנות את העולם, לשדרג את החיים ולהשפיע על החברה באמצעות תקתוקי מקלדת. לתחום המחשבים היום אכן יש את הכוח לשינויים אדירים, וליהודים על אחת כמה וכמה.

המוח היהודי בנוי לזה. אם נעביר אותו במכונת רנטגן, לא נראה בו שטחים מיוחדים עוצרי נשימה, ובכל זאת המוח היהודי מחווט אחרת: יש לו נטייה לחבר דברים סותרים לעניין אחד, יכולת לשלב את ה"כן ולא" המנוגדים לדוּר בכפיפה אחת, לרתום פלוס ומינוס לאותה עגלה.

מלכתחילה מיועד המוח היהודי להביא לעולם פתרונות רוחניים כאשר אלו יידרשו לו: לאגד שנאה ואהבה ולקשור אותן יחד ליצירה מלהיבה, שיא הפיתוח של החברה האנושית. אבל בינתיים, בלי לקפוץ עם מה שלא הבשיל עדיין, כדאי להתעסק בהייטק. לא סתם בכתיבת תוכנה, אלא בפיתוח ומחקר. לחזק את האומה הישראלית כמעצמת הייטק, כך שנשלוט בכל התחומים, בפרט בתחום הצבאי הדורש הגנה והתקפה כדי שנשרוד במדינה הקטנה.

טוב אם יתיישבו חברות הייטק מדן ועד באר שבע, יפריחו את ישראל וממנה ישקו את הפס הרחב של העולם. לא שכל חברי האומה צריכים לשבת מול מסך מחשב. אלא די בכשלושים אחוז מאיתנו שיעסקו בהייטק, והשאר יעסקו ביתר המקצועות החיוניים לחברה, כמו רפואה והנדסה, חקלאות והוראה.

מראש כדאי גם לשלב את זרם העולים החדשים לישראל. אין ספק שתרומתם תועיל לענף ההייטק ותיתן לו תנופה. בבוא הזמן, כשהמדינה תשגשג ולכל אזרח יהיה את כל מה שהוא יכול לבקש, אז נזהה ונגלה את העיקר שחסר לנו: משמעות רוחנית. לדעת מי אנחנו, בשביל מה אנחנו חיים, מה תפקידנו כעם ביחס לעולם. אלו יהיו שאלות שיתחילו לצוף באופן טבעי כשנגיע לקצה גבול היכולת, לתקרת ההתפתחות החומרית, והן ידרשו מהמוח הישראלי לחקור אותן ולספק להן תשובה ברורה, אחרת לא ימצא טעם בחיים.

היעד שלנו הוא להיות חברה מאוחדת לדוגמה, מעצמה רוחנית, "אור לגויים". אם נקדים לפתח נטייה כזאת, אז נרוויח הון מהותי. אם לא, האגואיזם המתגבר בחברה האנושית – שבא לידי ביטוי בפלגים ובהידרדרות חברתית, בחימוש מתגבר, לצד הקורונה והאקולוגיה שיוצאת מאיזון – ייתנו לנו דחיפה ושכל חדש, שיזניקו אותנו לאתר את צורת ההתקדמות הבאה שלנו: פיתוח האדם שבאדם, זה שיודע לשלב בין שני כוחות הבריאה המנוגדים, פלוס ומינוס, טוב ורע, שנאה ואהבה, ולהרכיב אותן ליצירה אחת.