ב-11 בנובמבר אישרה הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה של האו"ם שש טיוטות של החלטות, שאחת מהן מבקשת "חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בנושא ישראל והשטח הפלסטיני הכבוש".
על פי ההחלטה, העצרת אמורה "לדרוש מישראל להפסיק את כל הצעדים המפרים את זכויות האדם של העם הפלסטיני", וכן "לבקש מבית הדין הבינלאומי לתת חוות דעת מייעצת בדחיפות בנושא השלכות משפטיות הנובעות מההפרה המתמשכת של ישראל על זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, מהכיבוש הממושך שלו, התיישבותו וסיפוחו של השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967".
בהודעה לעיתונות מטעם האו"ם צוין גם כי "נציג ישראל אמר כי קריאה למעורבות בית המשפט תגרום להרס כל סיכוי לפיוס בין ישראל לפלסטינים". הנציג אמר גם כי "החלטות כאלה עושות דמוניזציה לישראל ופוטרות את הפלסטינים מכל אחריות למצבם הנוכחי". אני יכול להבין מדוע הנציג הישראלי יפציר בנציגי המדינות החברות לא לאשר את ההחלטה למרות שמראש ברור שזהו מאמץ חסר סיכוי.
האו"ם פועל נגד מדינת ישראל מאז יומו הראשון. החלטה זו, המתיימרת לגנות את הפרות זכויות האדם של ישראל באזורים שנכבשו במלחמת 1967, אינה אלא צעד נוסף בניסיון המתמשך להשמדת המדינה היהודית. בשנת 1955, הרבה לפני מלחמת 1967, כאשר נאמר לראש הממשלה דוד בן-גוריון שהאו"ם יתנגד להצעה למערכה צבאית בעזה, הוא ענה: "או"ם שמום", כבר אז ידע מה יחסו האמיתי של האו"ם לקיומה של מדינת ישראל.
מדינת ישראל אינה צריכה לעשות דבר לגבי החלטה זו. עלינו להתעלם כאילו הדבר מעולם לא קרה. אך, אם נחליט להגיב בכל זאת, עלינו לציין את העובדות באופן חד משמעי:
1. בתנ"ך, הספר האחד שכל שלוש הדתות האברהמיות מכירות בו, כתוב מפורשות שארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל.
2. כל עדות היסטורית שנמצאה אי-פעם תומכת בכך שארץ ישראל הייתה הארץ ההיסטורית של אבותינו (כולל הר הבית).
3. אין טקסט אחד שמזכיר עם פלסטיני בארץ הזו (הפלישתים אינם פלסטינים ובוודאי שאין להם קשר לירושלים או ליהודה ושומרון).
4. השם פלשתינה הופיע מאוחר מאוד בהיסטוריה. הוא ניתן לממלכת יהודה במאה ה-2 לספירה על ידי הרומאים לאחר שדיכאו את המרד היהודי של בר כוכבא. בנתינת השם פלשתינה ניסו להכחיד כל זכר לנוכחות היהודית בארץ, כדי שהיהודים לא ינסו לחזור אליה.
5. אם יש להגיש דרישות טריטוריאליות כלשהן, אז לפי מה שכתוב בתנ"ך ומה שנמצא על ידי ארכיאולוגים, ישראל צריכה להשתרע מהנילוס במצרים ועד הפרת בעיראק.
אני חושב שעלינו לשנות את גישתנו ובמקום להמשיך להתנצל בפני העולם על זכותנו על ארץ ישראל, עלינו להתעקש על זכותינו בה. יתרה מזאת, עלינו לבצע את שליחותנו האמיתית כעם היושב על אדמתו: להתאחד בינינו ולהפוך לעם לדוגמה, לעם של ערבות הדדית, אחריות הדדית ואהבת הזולת. זוהי המורשת של העם שלנו.
נוכחותנו בארץ ישראל אינה תלויה בהחלטת האו"ם, בטרור של הערבים או בנשק המתוחכם שלנו. נוכחותנו תלויה באחדות הפנימית שלנו. דרך החיבור שלנו, אנחנו נקבע לא רק את גורלנו, אלא את גורל העולם.
זה לא רעיון שלי, זה מה שכתבו חכמינו מאז הקמת העם שלנו. זה משהו שכל יהודי מרגיש, ושכל אנטישמי חש, גם אם באופן לא מודע. זו בדיוק הסיבה שהעם היהודי הגה את המושג "תיקון עולם" והפך אותו למטרה המוסרית הגבוהה ביותר של כל יהודי.
גם האנטישמים מרגישים שהיהודים חייבים לתקן את העולם. הם אולי לא ינסחו זאת לעצמם באופן הזה, למרות שחלקם, כמו הנרי פורד, אכן עשו זאת, אבל העובדה שאנטישמים מאשימים את היהודים בצרות של העולם מעידה על כך שהם מאמינים שהיהודים אחראים למה שקורה בעולם – לטוב או לרע.
אם לסכם את הדברים, אני לא חושב שישראל צריכה להתעלם לחלוטין מהמפגן האחרון של האנטישמיות של האו"ם; אני חושב שעלינו להשתמש בו כתזכורת לדחיפות להתאחד. איננו צריכים להגיב להחלטה בפועל, אלא פשוט לעשות מה שעלינו לעשות: להתאחד בינינו ובכך לשים קץ לבעיות הפנימיות שלנו, לצרות שלנו עם שכנינו ולכל השנאה ברחבי העולם.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "