ד"ר מיכאל לייטמן

לעשות יד אחת

אנחנו יושבים מסביב לעולם כמו צופים בזירת היאבקות: מעצמות עולות ויורדות, נאבקות מי תגבר בכוח ועוצמה: אמריקה או סין, רוסיה או טורקיה, איראן או מדינות אירופה ועוד.
אין לנו מה לעשות בנדון אלא לצפות ולחכות. ייקח זמן רב, אולי עשרים או שלושים שנה, וכמובן עוד הרבה מאבקים וכישלונות עד שהממשלות יבינו שלא יכול להיות שאחת תשלוט בשנייה, לא יכול להיות שיהיו מדינות שהן יותר ומדינות שהן פחות.

בעולם גלובלי חייב להיות חוק שמאגד ומאזן בין כולם. בחכמת הקבלה הוא נקרא "אחרי הרבים להטות". פירושו שטובת הרבים, ולא טובתי האישית, חייבת להיות המטרה הבלעדית של כל ממשלות העולם. וכדי להבין מהי טובת הרבים צריכים להתעלות מעל האגו. כלומר להפסיק לעבוד עם יצר השררה, לשלוט בכוח הזרוע, כי משחקי הכס האלה גורמים נזק גדול, במיוחד היום, בדור האחרון.

"הדור האחרון" הוא כינוי שנתנו המקובלים לתקופה הנוכחית באנושות שבה האגו יגיע לשיאו, ומכאן כדי לשרוד ולא להיקלע למלחמות אטום, האגו חייב להתחיל לכוון את עצמו להתקשרות נכונה עם הזולת. לכן מי שימשיך לעסוק בכוחניות וימשיך את המגמה הישנה של הפרד ומשול, יינזק יותר מכולם.
בדור האחרון, חוקי הטבע כלפי האנושות אינם אותם החוקים שהיו בדורות הקודמים. החוקים משתנים בהתאם להתפתחות האנושות, והיום הגענו למצב שכולנו חברה אחת, כל האומות קשורות ושזורות זו בזו. אנחנו כמעט לא מרגישים שזה כך, אבל מבחינת הכוח העליון שהוליד ומפתח אותנו אנחנו כבר שם, ולכן חלים עלינו חוקי הדור האחרון. החשבון נעשה לפי החוקים הללו: מדינות אינטרסנטיות שרוצות לשלוט בכולם ונמנעות מקרבה ידידותית בין חבָרות, יינזקו ויפסידו הכי הרבה.

זה לא אומר שהמדינות צריכות להתערב זו בזו. אלא שכל מדינה וחברה תבנה את עצמה יפה בתוכה כדי להיות חלק בריא בגוף האנושות, מתוך מחשבה תחילה שהיא קשורה לשאר האומות במערכת אחת.

החברה המודרנית צריכה להתקרב בהדרגה ולהתחבר לגוף אחד רב-איברים, למערכת רוחנית שנקראת "אדם הראשון" – נשמה הכוללת בה את כל פרטי המין האנושי עד האחרון. אם באמצעות מלחמות ומכות, או באמצעות הסכמות והתקרבות מרצון, נצטרך להבין שעבר זמנו של המשחק בכוח ושליטה.

היום שום הצלחה לא תושג על ידי שליטה על אחרים, כי השליטה צריכה לעבור מידי כוחות האגו לידי כוח החיבור בינינו. לכן מהיום בכל שלב ושלב בתהליך, שייקח כמה עשרות שנים, יצליחו וירוויחו רק אלו שיעסקו בחיבור ולא בפירוד, אלו שיעסקו בשלום ולא במלחמה.