כבר שנים שאנחנו בישראל נלחמים בשיניים על שעה של שקט ביטחוני. נכון שאין לנו ברירה אלא להיאבק על השקט, ובכל זאת, האם באמת צריך לשרוף את כל השנים שלנו על השגת ביטחון? האם לא למדנו מספיק מההיסטוריה שיותר משעה של שקט לא נשיג?
לכן עלינו לעצור מעת לעת ולשאול בשביל מה האומה הישראלית הזאת קיימת? מה מטרתה ולאן עלינו להתקדם איתה? אם נדע את המטרה, נוכל לחתור לשם במקום להמשיך לבכות ולבלוע מים מלוחים כשגרת חיים עם הפסקות קצרות לסידור הנשימה.
תחילה צריך להכיר בכך שאין לנו דרך אחרת להתקיים ולהתקדם בה אלא בדרך שאנחנו ממילא הולכים בה. כל האומות וישראל בתוכן הן חלק מדרך הטבע וכפופות לחוקיו של הכוח העליון כמו כל בריה אחרת במציאות. במילים אחרות, לדעת את מטרת האומה פירושו להבין את תכלית האנושות כולה וללמוד את מטרת הכוח העליון בבריאה.
גם עכשיו אנחנו הולכים בדרך שמתווה לנו הגורל, הכוח העליון של הטבע, רק שאנחנו לא יודעים לאן מכוונים אותנו. הדבר דומה לסוס שרוכבו מכוון אותו לשדה תלתן, והסוס לא מבין את מחשבתו של הרוכב ולכן משתולל ומנסה לרוץ למקום אחר, והרסן חותך בפיו והארכובות ננעצות בצלעותיו. כך מכוונים גם אותנו לשדה מבורך ואנחנו מתפרעים ומתנגדים ולכן הכאב גדול.
אבל כשם שסוס לומד בהדרגה להבין את רצון הרוכב, אפילו לפני שהוא מביע אותו, והם הופכים לגוף אחד בלתי נפרד, כך גם עלינו להבין את השכל הפועל בבריאה וללמוד לנוע עימו באופן מתואם.
אבות האומה הישראלית השיגו את כוונת הטבע והודיעו אותה לכל העם. הם הסבירו שכל פרטי הבריאה תלויים וקשורים זה בזה באופן אינסטינקטיבי, ואילו האדם יוצא דופן. באדם שתוּלה אנוכיות שלא מאפשרת לו להרגיש שהוא חלק ממערכת שלמה, שהוא רתום אליה כאל מרכבה יחידה וטובתו וטובת הכלל הם אחד.
לכן בכל פעם שהאנוכיות גוברת ביחיד או באומה, הם מושכים "פתאום" שמאלה או ימינה כי ראו איזה עשב בצד הדרך, איזה עם שמתחשק להם שייכנע תחתם, אנשים שישרתו אותם, בעלי חיים שיבדרו אותם, משאבי טבע שיעשירו אותם – ואז כולם מסתבכים זה עם זה ברגליים, מתנגשים ומתחילה מלחמה.
מה שהודיעו לנו אבות האומה הוא שהכוח העליון מכוון אותנו לרכוש את הכוח נגד האנוכיות הזאת שגוזרת עלינו מלחמה נצחית, ולהתאחד לתנועה אחת – ישראל, ואחר כך כל האנושות. באחדות הזאת תתגלה בנו כוונת הכוח העליון במלואה ונמצא את עצמנו יחד, בשדה מבורך.
זו הסיבה שאין לנו שקט ולא יהיה עד שנתחיל לחתור בכוח גדול להתקרב זה לזה, ללמוד להרגיש שאנחנו עם אחד, שחי תחת חוק עליון אחד. כך לאט-לאט הקבוצות והפלגים ייפתחו והמכנה המשותף יגדל על המפריד. המלחמות לא ייפסקו, אבל הן כבר לא יהיו זה נגד זה כשאויב חיצוני מתנפל עלינו, אלא זה למען זה כשהאויב החיצון הולך ונעלם באופק.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"