ניקולו מַקְיַאוֶולִי היה פילוסוף פוליטי שחי לפני כחמש מאות שנה באיטליה. הוא פרץ לתודעת הציבור עם "הנסיך" – ספרו הפופולרי שניתח הצלחות וכישלונות היסטוריים של נסיכים. מקיאוולי עסק בדיפלומטיה וייעץ לנסיכים כיצד לשמור על השלטון, והשיא שלו היה שנתן הצדקה לפעולות לא מוסריות כדי לתפוס את השלטון ולצבור כוח.
על פי מקיאוולי, השליט – הוא הנסיך – צריך לעורר יראה בעם שלו, רשאי לשנות חוקים כדי להשליט את רצונו, לפעול בכוח לנוכח תוקפנות מבית ומחוץ, לשקר ולבגוד, ולחשוד בכל אדם או קשרים הנרקמים סביבו, כי המטרה מקדשת את האמצעים. דוגמה אישית מוסרית? לא במשכנו ולא במשמרתו.
מקיאוולי תפס היטב את העיקרון הנצחי, העל-זמני, של הכוח השלילי שמנהל את חיינו: האגואיזם. האגו, יצר לב האדם שהוא רע מנעוריו, גדל ללא הרף, פועל באופן תדיר ודוחף את האדם להרוויח על חשבון הזולת. האגו טמון בכל אדם ואדם, אלא יש מי שהאנוכיות מפותחת בו יותר ויש מי שפחות. הכול תלוי בשורש האדם ובהשפעת הסביבה עליו.
אם מקיאוולי היה חי בדורנו, הוא לא היה מופתע כלל מהעובדה שדווקא בשנת הקורונה, כשנדמה שהמגפה ניצבת בראש סדר החשיבות, בחר לו העולם להתחמש יותר. והנה הנתונים: מספר המדינות שחתמו על חוזי מכירת נשק בינלאומית נשאר יציב בשנת 2021. במדינות המזרח התיכון, בעיקר ערב הסעודית, מצרים וקטאר, הייתה עלייה. הן ייבאו 25% יותר נשק בחמש השנים האחרונות. אסיה לעומתן היא היבשת שייבאה הכי הרבה נשק בעולם (42%).
ומה מחיר ההשקעה? כשני טריליון דולר! ילדים גוועים ברעב, אנשים גוססים מקורונה, עמים מתפרקים מבחינה חברתית, ומדינות ברחבי העולם בחסות מנהיגיהן ממשיכות במקביל לעסוק בהתחמשות על חשבון בריאותם של האזרחים.
מרוץ החימוש העולמי הוא תוצר ישיר של האגו. השלטון דואג לשליטה, ולכן חשיבות הפגנת כוח ואספקת תחמושת תעלה על חשיבות מזון ובריאות. ההתחמשות מבטיחה למדינה את קיומה העתידי, מגלה את חוזקה. ואין חשיבות לסוג המשטר ולהתפתחות המדינה. אני זוכר שברוסיה הייתה נפילה גדולה במשק והיו מוכרחים לקצץ משכורות לכולם. הייתה אינפלציה גדולה, ועם זאת העלו בכ-20% את שכרם של אנשי הביטחון: הצבא, המשטרה, הקג"ב. השלטון דאג לעצמו ולא עניינה אותו העלייה ברמת המחירים או הירידה בערך הכסף. יאכלו פחות או לא יאכלו כלל – לא אכפת להם.
היום שם המשחק הוא נשק אטומי. מומחים רבים מזהירים שהסכנה מפני שימוש בכלי נשק אטומיים היא הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, אפילו גבוהה יותר מסכנת המלחמה הקרה. המסגרות שפיקחו עד כה על ההתחמשות האטומית מתפרקות, ארה"ב וסין פורשות מההסכמים, התחרות בין שתי היריבות גוברת, וכל התשתית שתפקידה לשמור על יציבות העולם הולכת ומתערערת. המסלול למרוץ אטומי חסר מעצורים פנוי להמראה, ודין פצצת אטום כדין כלי נשק קל.
גם במרוץ לאטום האגו הוא השליט הבלתי מעורער. הוא הנסיך האמיתי ששולט באדם. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, גדול המקובלים של המאה העשרים, מלמד שהעולם מתקדם לתכלית אחת: לאחדות בין כולם, כמו הטבע השלם, ההרמוני, האחד. מכאן יש שתי דרכים לפתור משברים ומלחמות, שתי דרכים לגילוי השלמות: דרך חיבור או דרך פצצות אטום.
בדרך הארוכה והמייסרת, הטבע האגואיסטי מוביל לאבדון. "אם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית חס ושלום, ואז יעשו פצצות האטום והמימן את שלהם", כתב בעל הסולם ב"כתבי הדור האחרון". בנקודה הסופית של קץ העולם, מתוך מלכוד אנושי וסבל שאין מנוס ממנו, תתפקח החברה העולמית והמנהיגים בראשה, ויפנימו שזו לא הדרך הראויה. מתוך סכנת השמדה יעשו מנהיגי הדור כל שביכולתם בחינוך ובעידוד התקשרות נכונה בין אותם אגואיסטים החיים בתלות הדדית בעולם גלובלי.
"השארית שיישארו אחר חורבן העולם", ממשיך בעל הסולם, "לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם את העבודה הזו – שהן היחיד והן האומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי לא ידאגו כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם".
במילים אחרות, הדרך החלופית למרוץ החימוש היא דרך מימוש ערכים נעלים של אחדות והתחשבות, דרך מימוש תפיסה אלטרואיסטית ולא אגואיסטית, בדומה לחוקי הטבע ההרמוניים שמלמדת חכמת הקבלה. הנשק החזק ביותר בידי האנושות הוא כוח החיבור ביניהם – כוח חיובי עצום שמקרב ומחבר, כוח מאזן בין טוב ורע, מיישב בין דין ורחמים, שבנטייה דקה כלפיו יכיר לחבורת הנסיכים האגואיסטיים את כוח הטבע העליון – מלכו של עולם.
☑️ לתכנים נוספים
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן.