מעל 25 אלף דונם של אדמה חרוכה, זיהום אוויר גבוה ואלפי בעלי חיים שנפגעו או מתו כתוצאה משרפת הענק שהשתוללה בפרוזדור הרי ירושלים. כלפי חוץ מדובר באירוע קשה, אבל ברובד פנימי יותר יש כאן תופעה מזעזעת.
השרפה בישראל משקפת אש של עוינות ודחייה שהתלקחה קודם ביחסים בינינו. המקובלים מלמדים שזכות הקיום שלנו על הארץ תלויה בבניית קשרים טובים והדדיים בינינו. המהלך הזה נקרא בפיהם בשם "בניית ארץ ישראל הרוחנית". ארץ מלשון רצון, וישראל מלשון ישר-אל, כלומר רצון שמכוון ישירות אל השגת כוח הטבע העליון, כוח האהבה. מורי הרב"ש הגדיר את הישראלי כך: "מי שאין לו רצונות של אהבה עצמית, אלא של אהבת הזולת".
הקסם פועל כך: קשרי האהבה שאנחנו משתדלים לבנות על פני הטבע האגואיסטי מעוררים כוח עליון יותר, כוח של אהבה שמתפשט בכל העולם. כל עוד אנחנו לא קשורים בלב אחד, לא מפיצים חום ואהבה, "אור לגויים", ורובד היחסים הפנימי בינינו מתפורר לפירורים כתוצאה משנאת חינם, אז התוצאות משתקפות גם ברובד הגשמי, והאדמה מקיאה אותנו מתוכה.
גם מחוץ לישראל, כמו בטורקיה, ברזיל, יוון ועוד הרבה מדינות באגן הים התיכון משתוללות להבות, ונראה שנכנסנו לעידן "שרפות הענק". אם את היהודים עלולה האש לפלוט מהאדמה, שכן יש להם תפקיד רוחני שמוכרח להתבצע על אדמת ישראל, אז בכל רחבי העולם, כדור הארץ מרעיד את האדמה תחת יושביו. הטבע לא מסכים יותר עם המין האנושי שבא וכובש אותו. עושה במשאביו כרצונו ולטובת עצמו, בלי אף נימה של אהבה והתחשבות בזולת.
הטבע חי ונושם, וגם הוא זקוק לאהבה. אנחנו צריכים ללמוד לאהוב לא רק איש את רעהו, אלא גם את האדמה שאנחנו חיים עליה, לאהוב את האוויר שאנחנו נושמים, לטפל ולשמור, לטפח ולהוקיר. אומנם האדמה היא דומם, אבל היא יסוד הכול, יש בה כוח מיוחד, היא מרגישה בתחומה כמו שמרגיש צמח, בעל חיים או בן אדם. מכאן התגובה הבוערת שלה.
התבגרנו לשלב שאם אנחנו משחיתים ובוזזים את הטבע שלא לצרכים חיוניים והכרחיים, אם אנחנו לא מרגישים את התלות ההדוקה במקור החיים שלנו, אז נצטרך לתת על כך דין וחשבון, ולרוב זה יכאב.
הטבע לא מעניש אותנו. הוא עושה הכול כדי ללחוץ עלינו על מנת שנשתנה, נשתפר ונתקן את היחסים בינינו ואת היחס אליו. שנהיה כמוהו, דומים לו, שווים לו, שנתמזג בו ונהיה כיחידה אחת. זה הידע שישראל צריכה לממש על אדמתה, ולהעביר לכל העולם.