"תני לי להיות במקומך, אבל רק לא את. למה דווקא את, אהבה שלי?", נפרד אבירם מאחותו תמר טאי עמר ז"ל.
מותה הטרגי של הזמרת המפורסמת בת ה-23 זעזע רבים ועורר תהיות רבות. טאי הייתה בחורה אלמונית שפרצה לתודעה הישראלית עם השתתפותה בתוכנית הריאליטי המוזיקלי ("דה ווייס"). בין לילה כולם הכירו אותה ואת זמרתה, אבל אחרי גל ההצלחה היא הפסידה ונמוגה מאור הזרקורים. חזרה להיות אלמונית, וככל הנראה השבר הנפשי הגדול הביא אותה לשים קץ לחייה.
זה אינו המקרה הראשון וכנראה לא האחרון. זמרים ויוצרים רבים עולים לגדולה ופתאום הכוכב נופל משמי התהילה. גם ברחבי העולם ידועה התופעה שבה אלמונים הופכים לידוענים, וברגע שהתקשורת והציבור כבר לא כל כך מוצאים בהם עניין, הם נקלעים למשברים נפשיים ותחושת הבדידות מתגבשת לכדי מעשה של אובדנות.
הטבע האגואיסטי שלנו בנוי בצורה כזאת שהוא מדליק אותנו להגיע לשיאים חדשים, מדרבן אותנו לזכות להערכה ואהבה, להיות חשובים ונחשבים, אבל ברגע שאנחנו מאבדים מהזוהר, אנחנו מידרדרים ומתרסקים. למרות שלפני כן איש בקושי ידע על קיומנו, אבל מרגע שנגענו ביוקרה – במאה האחוז המוניטין שהשגנו בין הרגשת האפס שלפני והרגשת האפס שאחרי – משתנים החיים.
הרגשת הכישלון, ההפסד שמכרסם מבפנים, הצורך בהכרה קשים מנשוא לכל אדם. זה הפסד מהקרן שהייתה ואיננה. לכן במצב כזה האדם מרגיש שטוב אם היה ברחוב וחי מקיבוץ נדבות מאשר היה עולה כמטאור וצונח באחת.
כחברה אנחנו עושים טעות חמורה כשאנחנו מעודדים אנשים להתפרסם ולהיות גדולים בעיני האחרים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהורים שמעודדים את חלום ילדיהם להיות ידוענים בקנה מידה ארצי ועולמי. הצורך הטבעי בתשומת לב מוגברת ברור מאוד, אבל אנחנו שוכחים שבכך אנחנו הופכים את הכוכב העולה לעבד נרצע של כולם.
מרגע ששמו מתגלגל בפיות ההמונים הוא מוכן לעשות הכול כדי שיסתכלו עליו, יכבדו אותו, וכאן הפתח לצרה הבאה. כי ברגע שהבלון הנפוח מתפוצץ – עוזבים אותו, מזלזלים בו, מבקרים אותו, מחקים אותו – מוציאים לו את כל האוויר לחיות. "כך חולפת תהילת עולם", כמו שאומר הביטוי הלטיני.
"איזהו עשיר? השמח בחלקו" זו האמרה היהודית החכמה שצריכה להוביל את ההורים ואת החברה בכללה בחינוך הדור הצעיר המבקש לזכות בתהילת עולם. כאשר האדם שמח במה שהשיג ואיננו מצטער על מה שאין לו, הוא עשיר באמת. זו השגה פנימית, אישית, רכוש שאינו בא והולך. העושר האמיתי הוא אושר, והאושר תלוי באהבת הזולת. ומי לא צמא לאהבה? לכן אם נחליף ערכים ונשקה זה את זה ברוח האהבה נשמח בחלקנו.
(בתמונה: תמר טאי עמר; צילום מסך מתוך "הכוכב הבא").