כשאין ליהודי מקום על הארץ, הוא מרים עיניים לשמיים
אדם רץ ביער, נמלט מלהקת טורפים, הוא מועד, קם וממשיך, מתמלא שריטות ולא עוצר, מסתכל כל הזמן לאחוריו לראות כמה הם קרובים ואז מחזיר את המבט קדימה ובולם. בזמן שמדד את המרחק מאחוריו הם כיתרו אותו מכל צדדיו. אינסטינקטיבית הוא מרים עיניים לחפש מקום מילוט.
יהודים רצים על פני כדור הארץ נמלטים משונאיהם: נמרוד והבבלים במסופוטמיה הקדומה, פרעה וחיילותיו במצרים העתיקה, היוונים, הרומאים, הספרדים, הגרמנים – הרודפים מתרעננים, מחליפים פנים, הנרדפים המותשים קבועים, לעולם בורחים על נפשם חבולים ומיוסרים, מביטים לאחור, מבטיחים לא לחזור.
בהחזירם היום את מבטם הם מסתכלים סביבם, סוקרים את מפת הרדיפות בעולם ומגלים שהם מכותרים. כמעט בכל מדינה בתבל נרשם זינוק חד של אנטישמיות מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר.
עם ישראל נמצא במערבולת גדולה מאוד שגורם הזמן, בטבע נערכות הכנות עצומות שיביאו אותו להרים עיניים, לחפש מילוט, לבקש את שינוי את גורלו.
בבבל הקדומה ניתקנו משאר העמים והאנטישמיות קיבלה את האות לצאת לציד. ההתנתקות הייתה על רקע אידיאולוגי. התרבות האנושית התפתחה מכוח היצר הטבעי, הרצון לקבל, האהבה העצמית והמשיכה לחומר. אברהם אבינו נקרא להתעלות מהם אל הרצון לתת, אל אהבת הזולת. להימשך לרוח, לחבור אל האידיאה של הכוח העליון.
כל הריצה המטורפת על פני היבשות במשך אלפי דורות רדופים באה להשלים את התהליך שכוון אליו אברהם ולהכשיר אותנו להתעלות הזאת. כי לא בקלות עוזב יצר הרע את האדם ונותן לו לפנות אל הכוח העליון, לבקש להחליף אותו ביצר טוב. לא בקלות נסכים להודות שאין לנו מקום על הארץ, בתוך הרצון לקבל, ונבקש להתרומם ממנו ולהתאחד מעליו.
לכן אנחנו מוצאים את עצמנו היום מוקפים בשנאה מכל צד. קרב היום לבלום את הבריחה מייעודנו ולפנות אל הכוח העליון בתפילה שיעלה אותנו מתוך עצמנו, שיחבר בינינו. ואז ייפסקו הרדיפות באחת. נביט שוב על סביבנו ולא נראה עדר של טורפים, אלא עמים שבאים ללמוד לפנות לשמיים ולבקש חיבור.