הקהילה המדעית תוססת לאחרונה בשל גילוי אפשרי של חלקיקים חדשים או אפילו של כוח חדש בטבע. מדענים שעובדים במעבדת "פרמילאב", במרכז המחקר הפדרלי של משרד האנרגיה בארה"ב, המתמחה בפיזיקת חלקיקים באנרגיה גבוהה, אומרים כי מצאו עדויות משמעותיות לכוח בלתי מוכר הפועל ברמה התת-אטומית, אשר גרם לחלקיק הנקרא "מְיוּאון" להתנודד בדרך בלתי צפויה ביחס להבנה הנוכחית של הפיזיקה.
כריס פולי, אחד המדענים המובילים בניסוי, תיאר זאת "כרגע נחיתת רכב המאדים שלנו". מרסלה קרנה, ראש המחלקה לפיזיקה תיאורטית ב"פרמילאב", הוסיפה בהתרגשות, "אני מרגישה שהתנודה הזעירה הזו עשויה לזעזע את היסודות של מה שחשבנו שידענו".
פרמילאב אינה לבד. בחודש שעבר, חוקרים במאיץ LHC, מאיץ החלקיקים הגדול בעולם השוכן באירופה מצאו גם הם רמזים לפעילות של כוח בלתי ידוע. הם ניפצו זה אל זה חלקיקים המכונים "קווָרקֵיי יופי" (Beauty quarks), בציפייה שבהתנגשויות ביניהם הם ייצרו כמויות שוות של אלקטרונים ומיוּאונים, אך בפועל, הם קיבלו חמישה-עשר אחוזים יותר אלקטרונים ממוּאונים.
"משהו מוזר קורה", ציין דייוויד קפלן, פיזיקאי תיאורטי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בריאיון ל"גלובל ניוז". על פי קפלן, תוצאות הניסויים מצביעות על משהו שניתן להסבירו אך ורק באמצעות חלקיק או כוח חדשים שאינם קיימים במודל הסטנדרטי. "זהו אינו גורם אִלתוּר" אמר קפלן. "זה משהו שגוי בתיאוריה הנוכחית".
ההבנה הנוכחית של הפיזיקה התת-אטומית, שעובדת תחת מה שמכונה "המודל הסטנדרטי", מתבססת על הנחת קיומם של ארבעה כוחות יסודיים בטבע: כוח הכבידה, הכוח האלקטרו-מגנטי, הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש. עד כה ניתן היה פחות או יותר, להסביר כל דבר באמצעות ארבעה כוחות אלה בלבד.
כעת, נראה שהמודל הסטנדרטי אינו מצליח להסביר את התופעות החדשות, ומדענים מתחילים להטיל ספק בהבנתם את העולם. אם למשל, קיימים חמישה כוחות בטבע ולא ארבעה כפי שידוע לנו, אז יוצא שהם, המדענים, אינם מבינים באמת, כיצד הדברים עובדים. יתרה מזאת, הם אינם יודעים מה טיבו של הכוח הזה או אם קיימים בכלל כוחות או חלקיקים נוספים שעוד נותר לגלות. כל זה עלול להיות מבלבל למדי עבור הפיזיקאים, אך בפועל, ישנה דרך קלה להכניס סדר בחידה זו.
כתבתי על כך בהרחבה בספריי, אבל אנסה בכל זאת לתמצת עבורכם את עיקרי ההסבר. ברמה הבסיסית ביותר של המציאות קיימים שני כוחות. אין להם שמות מדעיים, אך הם מנוגדים זה לזה, ויחסי הגומלין ביניהם יוצרים ומקיימים כל פרט במציאות. כאשר כוחות אלה נמצאים באיזון, כל פרט במציאות משגשג; מאידך, כאשר יש חוסר איזון ביניהם, הכול מתפורר ודועך. כוחות אלה, שניתן לכנותם כוח חיובי וכוח שלילי, יוצרים את המטענים ההפוכים בין פרוטונים ואלקטרונים, את עונות השנה השונות זו מזו, את ההבדלים בין היום והלילה, לידה ומוות, צמיחה וריקבון, זכר ונקבה, ואף את רגשי האהבה והשנאה. בבני אדם, כוחות אלה באים לידי ביטוי ברצונותיהם: בכוח הרצון לקבל ובכוח הרצון לתת.
כאשר למשל, מתגלה תופעה של ניצול, ניתן להגיד בוודאות שמדובר על הגזמה מצד כוחו של הרצון לקבל. האימהוּת, לעומת זאת, היא הדוגמה הטובה ביותר לכוחו של הרצון לתת, האֵם נהנית מפעולת הנתינה בפועל.
כוחות אלה, הרצון לקבל והרצון לתת, אינם כוחות סטטיים. התפתחותם של רצונות אלה יוצרת את מה שאנו מכירים כאבולוציה, אך הם שומרים ביניהם על איזון – הומאוסטזיס בלשון הביולוגים – או איזון דינמי, שבו השליטה בין הכוחות מתחלפת לסירוגין.
נכון להיום, פסגת האבולוציה היא האנושות. עם זאת, בבני האדם יש פגם: כוחו של הרצון לקבל שולט בנו ללא עוררין, והרצון לתת הוא… כנוע. כתוצאה מכך, כל הגילויים שלנו משמשים את הרצון לקבל; וזו הסיבה שכל גילוי מדעי מנוצל באופן מיידי למטרות אנוכיות: מרדיפה אחר התהילה, דרך השגת עושר, ועד פיתוח נשק וטכנולוגיות צבאיות.
החדשות הטובות הן, שמכיוון שכוחות הרצון שלנו נמצאים בתהליך התפתחות בלתי פוסק, אנו נמשיך לגלות חלקיקים חדשים, כוחות חדשים ואף חוקים חדשים בטבע. הגבול היחיד לגילויים שלנו הוא בעוצמת הרצונות שלנו בלבד. ככל שאלה יגדלו, נגלה יותר ויותר.
החדשות הרעות הן, שסביר להניח שנמשיך להשתמש לרעה בכל הגילויים שלנו, בדיוק כפי שעשינו עד היום עם כל מה שלמדנו על הטבע. מכאן, שבלי שינוי מהותי ביחסי הגומלין בין הרצונות, התוצאה האפשרית היחידה של גילוי כוחות נוספים בטבע היא, שהם ישמשו לגרימת נזק וכאב הולכים וגוברים הן לכוכב הלכת שלנו והן לאנושות כולה.
יוצא שהתגלית האמיתית והיחידה שממנה יצאו כולם מורווחים, היא כיצד להגיע לאיזון בין כוח הרצון לקבל, חסר השליטה שבנו, לכוח הרצון המוחלש שלנו לתת. ובל נשכח, כי כל מבנה בטבע, שבו שני כוחות אלה אינם באיזון, זמן קיומו הוא קצר מועד. אם ברצוננו להיות מעט יותר מאשר "הבהוב" קצרצר בהיסטוריה של כדור הארץ שלנו, עלינו ללמוד כיצד למצוא את האיזון הנכון בין כוח הקבלה וכוח הנתינה.
ובמילים פשוטות יותר, עלינו להתחיל להתחשב יותר בצרכים של אחרים, ולא להישאר ממוקדים אך ורק בצרכינו אנו. יתר על כן, עלינו לעשות זאת כחברה אינטגרלית, ולא באופן אינדיבידואלי, שכן צורת האינדיבידואל אינה יכולה להוות גורם משפיע משמעותי בחברה אגוצנטרית.
כבר גילינו בעבר לְמָה יכול נשק גרעיני לגרום. והיום, נראה שהפכנו להיות כה קהי חושים עד שאנו מסוגלים לחזור ולעשות בהם שימוש, על כל השלכותיהם. לכן, בעוד שקיימים אינספור כוחות בטבע, יש כוח אחד בלבד שעלינו לגלות כדי להשפיע לטובה על חיינו: כוח הנתינה, הרצון לתת. כוח זה לבדו יש בכוחו לגלות לנו את הפיזיקה של השלום בעולם.
בימים אלו נערכת הרשמה לקורס ללימוד יסודות חכמת הקבלה, שמעבירים שניים מתלמידיי הוותיקים והמנוסים. לפרטים והרשמה