"בסוף השבוע האחרון התחדשו המהומות. מאות יצאו לרחובות, מכוניות וחנויות הוצתו, המשטרה דיווחה על ביזה והתפרעויות ונאלצה להשתמש בתותחי מים ובגז מדמיע". על הידיעה הזאת חתומות לא אחרות מאשר מערכות החדשות בהולנד. כן הולנד, אותה מדינה מבוססת, פסטורלית, שלא לומר שלווה, אשר בדרך כלל מככבת בסקרים כאחת המדינות המצליחות, השבעות, הנינוחות שבה מדד שביעות הרצון של התושבים נוסק לגרף העליון.
אבל הולנד איננה לבד. אלפים יצאו בקור מקפיא (של עד מינוס ארבעים מעלות) מוולדיווסטוק ועד מוסקבה להפגנות נגד המשטר ברוסיה. גם בצרפת, גרמניה ואיטליה התמלאו הרחובות באלפי מוחים נגד מדיניות הסגרים ומצוקת החיסונים, ואם מצרפים את התמונות על ההמונים שהסתערו על גבעת הקפיטול לפני כחודש, הרי קיבלנו תמונה של חוסר יציבות עולמי.
הרבה מים זרמו בנהר החידקל מאז שושלת המלכים הראשונה בבבל – מסופוטמיה שנחשבת לעורק החיים הראשי בציביליזציות הקדומות. כאלף שנים מאוחר יותר, אנו שומעים על המלכים הראשונים בממלכת יהודה ובממלכת ישראל המאוחדת, ואם נתקדם עוד אלפיים שנים על ציר הזמן, באלף הראשון לספירה אנו מתוודעים אל מלכי אנגליה ואל בתי המלוכה השונים באירופה.
שלטון מונרכי (Monarchy) היא שיטת משטר שבה מלך מנהיג את המדינה. השלטון עובר מדור לדור בתוך משפחת המלוכה, והזכות למלוך מגיעה ישירות מהדרג העליון ביותר – האל.
העסקה במונרכיה פשוטה: המלך שולט לבדו ועושה כרצונו בממלכה. בתמורה הוא מספק כוח צבאי מאורגן, כלכלה טובה ובעיקר דואג לבני עמו. כך שלטו המלכים משך אלפי שנים. חלקם הקימו אימפריות משגשגות, חלק נפלו או הוחלפו בבניהם או באחרים.
בערך 400 שנים לפני הספירה התחיל לקרום עור וגידים הרעיון של "שלטון העם" (הדמוקרטיה: דמוס = עם, קרטוס = שלטון) באתונה העתיקה. אומנם רק שליש מהתושבים באתונה היו רשאים לבחור ולהיבחר, והדמוקרטיה העתיקה הייתה רחוקה מזו המודרנית (דמוקרטיה ישירה מול דמוקרטיה ייצוגית), אבל היא כן אפשרה שלטון לרבים ולא לשליט יחיד, למלך, לשלוט.
דרך ארוכה עשה המשטר משלטון יחיד לשלטון רבים, ואילו היום עושה רושם שכל אזרח רוצה וגם מרגיש שהוא יכול לשלוט, או לפחות להיות ראש ממשלה.
לא לחינם מתקשות ממשלות ומערכות שלטון בעולם למשול. חוט הקשר בין ההנהגה לעם נקרע, ואנו עדים היום לאובדן אמון מצד הציבור בהנהגה ולהתפרקות הסדר הציבורי כפי שהכרנו אותו. את עקומת הקורונה עוד לא הצלחנו לשטח, אבל בינתיים הקורונה משטחת את עקומות ההיררכיה. בפועל אין כיום יותר מציאות של "שליט" אחד, אלא מערכת רשתית, שטוחה, שוויונית, שבה שולט ערך אחד מרכזי: החיבור. זה עדיין אינו גלוי לעין, אבל אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. ככל שהאופן שבו אנחנו מנהלים את עצמנו הפוך לאותו חוק טבע שנקרא חיבור, כך אנחנו חווים גם בחיים שלנו צרות וחוסר איזון. כאשר המערכות שבנינו הפוכות לגמרי לאותו חוק טבע, החיבור, אנחנו חווים משבר. וכאשר הגענו ביחסים בינינו לנקודת קיצון שלילית – המצב שאותו אנו חווים כרגע – אנו חווים "מגה משבר עולמי", ומגפת הקורונה היא רק סימפטום בתוכו.
חוק הטבע האינטגרלי דורש מאיתנו לבנות חברה המושתתת על ערכים של תמיכה, דאגה, התחשבות, סולידריות וערבות הדדית. התנהגות חברתית כזו תקדם אותנו לממש בינינו קשרים הדומים לחוק הטבע האינטגרלי. תהליך כזה יוכל להיבנות כאשר בקרב קבוצות גדולות, מסות של פרטים, תחלחל ההכרה כי השינוי יכול לבוא רק "מלמטה". כלומר הן יכולות וצריכות להוביל את השינוי המיוחל לבניית חברה המושתתת על סדר חברתי חדש, ואין מה לצפות לשינוי שכזה מצד ההנהגה, באשר היא. כאשר נממש את השינוי החברתי במערכות היחסים בינינו, נוכל ליצור חברה שהערכים השולטים בה קרובים לחוק האינטגרלי של הטבע, ובהתאמה נזכה לחיות בהרמוניה ושלמות.
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.
☑️ צפו בשיחה בנושא займ кемеровополучить займ наличнымизайм деньги на дом