אחרי שנה של שקט ביטחוני יחסי, כנראה בחסות הקורונה, חזרו התושבים בעוטף עזה לסבול מירי חמאס, וקרוב לארבעים טילים נורו בסוף השבוע האחרון לכיוונם. אבל הרוחות הסוערות בדרום הן רק תוצאה של הרוחות הסוערות בירושלים הבירה.
בירושלים כבר שבוע שיש עימותים אלימים בין ערבים ליהודים, ובסוף השבוע הגיע המצב לשיאו: מאות ערבים התפרעו במזרח העיר, וגדודים של צעירים ערבים ביצעו לינצ'ים באזרחים ישראלים, כשהטרנד החדש הוא לצלם ולתעד ב"טיק-טוק" איך שופכים קפה רותח על פנים של יהודי, או איך מחטיפים לו סטירה מצלצלת – מה שגורם להסתה ולהתססה, שלא לומר להשפלת יהודים בעיני העולם.
אפשר לִמְנות עם הפרשנים סיבות רבות לפריצת האלימות: הבחירות בעזה ובגדה, הקורונה המשתוללת בעזה, צום הרמדאן והרגשות הדתיים שהוא משלהב, השפעת הרשתות החברתיות על צעירים פלסטינים, אולם קשה להניח את האצבע על גורם מובהק אחד. אולי זו הזרוע הארוכה של איראן שייתכן וחדרה בדרכים לא דרכים? או קבוצה מהאסלאם הקיצוני שרוצה להפגין את יכולתה כלפי קבוצות קיצוניות אחרות, ולכן אוזרת אומץ ומתסיסה את ההסלמה? כרגע קשה לדעת.
מה שמורגש הוא שיד נעלמה מחוץ לארצנו, כזו שעוינת את ישראל, בוחשת היטב מבפנים. כי רואים שזה לא תלוי בהתנהגות שלנו, זה לא מיוזמתנו ואין לנו יכולת של ממש להשפיע במשהו. להיפך, היינו בשמחה מרגיעים את הרוחות המשתוללות ומצננים את ההתחממות הירושלמית ברגע הראשון שמתאפשר לנו.
איך שלא נטה את השיח, תמיד כשיקומו עלינו לכלותינו, מתוכנו או מחוץ לנו, יהיה זה רק גילוי לחוץ של החולשה הפנימית שלנו. היעדר החוסן החברתי, המלחמה בינינו. המקובלים אינם מתפשרים והם טוענים כי האיום הביטחוני האמיתי על מדינת ישראל איננו רק איום חיצוני אלא הוא פנימי במהותו.
כבר חיינו בשלום פנימי בעבר – בימי אברהם אבינו בבבל העתיקה לפני 3,800 שנה ובימי שני בתי המקדש שנוסדו על בסיס אהבת אחים – אולם בכל פעם שנפלנו לשנאת חינם קמו עלינו לכלותינו. בכל פעם שהפרנו את יציבות השלום כתוצאה מסכסוכים ומפילוג בינינו, הורגש בלב אומות העולם יחס שלילי כלפינו, יחס שהניע אותם להפנות אלינו אצבע מאשימה.
המקובלים מאבחנים את המחלה, ובאותה נשימה מגישים רפואה: בידינו חכמה עתיקה, הם אומרים, שיטה ייחודית להשגת אחדות ושלום בר-קיימא בין בני האדם. אנחנו, עם ישראל, נציגי שבעים אומות העולם, מטלטלים את הגלובוס לטובה או לרעה. אם נכרות ברית בינינו, אם נתחייב לסייע איש לרעהו ונדאג ליצירת אווירה מתמדת של אחדות, אז יחדלו מאליהם הסכסוכים והיחס האנטישמי העוין כלפינו.
בעזרת האחדות בינינו נתגבר על המחלוקות הפנימיות ונוכל לעורר את כוח הערבות בין בני האדם, להשלים מעל כל הניגודים, הפערים והסכסוכים בתוך האומה הישראלית, וכך נאיר אור לגויים, נשדר ונקרין ביטחון בדרך החיבור לכל העולם.
☑️ העמיקו בנושא תפקיד עם ישראל
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן.