כתוב שקרוב לימות המשיח יתגלה ספר הזוהר ברבים. לא שיימצא על מדף הספרים בכל בית בישראל וינגבו ממנו את האבק פעם בשבועיים, אלא שתתפשט בחברה הבנה בהירה מה אצור בתוכו, ואורו יוביל את דרכנו להפוך לעם ישראל בארץ ישראל – אומה מאוחדת בהתאמה לנוף מולדתה שעוצב לפי חוק עליון, "ואהבת לרעך כמוך".
אומנם יש פער כל כך עצום בין החברה הישראלית היום לבין המתואר בכתובים, שלא ברור איך זה יקרה. הכול מרגיש הפוך, אנחנו הולכים ומתפוררים אפילו בזמן מלכד של מלחמה, הולכים ומתרחקים זה מזה, מהתאמה לתכלית האומה. מחד זה מאוד כואב ומייאש, מאידך צריך לדעת שההיפוך יכול לקרות בקפיצה אחת. שלבי התיקון לא מתרחשים לפי הגיון אנוש.
דווקא הריחוק הוא אחד מסימני הקירוב. כך שהצורה של העם היום מתאימה לתיאור ראשית ימות המשיח, מצב של טרום תיקון. זה לא אומר שלפתע פתאום במשך היום נגלה את האורות העליונים הטמונים בזוהר ואת עצמנו פורחים ועולים ממדרגה למדרגה של אחדות נפלאה. אבל ברור שאנחנו נכנסים לחשבון חד עם הכוח העליון, לדרישה להתאמתנו אליו דרך מילוי חוקיו, ואנחנו צריכים להזדרז, להשתדל להכין את עצמנו להיות באותה נשימה עם זרמי אור המשיח.
מתוך השלבים שעברנו עד היום, אנחנו יכולים כבר להבין כמה היינו רעים זה לזה, כמה התעקשנו לא לשמוע מה נדרש מאיתנו כעם, איך סירבנו לכל שינוי פנימי שתורת ישראל תובעת מאיתנו. מתוך אותם מצבים אנחנו צריכים לברר, שרק החיבור בינינו יציל אותנו. ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא החוק שלנו, ואם לא נקיים אותו נשמיד את עצמנו. כשנגיע לבירור כזה ורצון להתקרב ולתקן, נגלה בתוכנו כוחות ויכולות, ומערכת עליונה שעומדת לצידנו.
ספר הזוהר עוד לא נגלה במלוא זוהרו, אנחנו עדיין לא מסוגלים להבין מה יש בו ולהשתמש בו לצורך ההתאחדות. אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לגילוי הזה, להשתוקק שיקרה. עברנו הכנה נכונה, רק חסרים לנו בירור והתעוררות הלב.