בשיקגו, בתוך מרתף של כנסייה שוכן בית כנסת, "צדק" שמו. בית חם לקהילת יהודים מקומית שמתכנסת סביב רעיון פשוט: התנגדות, כלומר אנטי-ציונות. על פי הג'רוזלם פוסט, כ-180 חברים נפגשים מעת לעת לדון בערכי הצדק, אבל בפועל מתמקד השיח בביקורת על התנהלותה של ישראל. זאת דרכם לבטא את יהדותם, וזה רק חופן דק של חול מתוך הר של שנאה.
אינני שופט איש, אלא מציף כאן – ערב תשעה באב – סוגיה של יהודים נגד יהודים, יחידים בודדים או קבוצות מתנגדים, מה התופעה הזאת בינינו? האם תמיד הייתה בתוכנו איבה כזאת? התשובה היא כן. תמיד. מאז שנוצר העם, מאז קמה המדינה, אותה שנאה, באותו כיוון, באותה מגמה.
לתקופה קצרצרה הצלחנו לא להיות שונאים כאלו. הייתה בנו התגברות, היה בנו ניסיון כנה לאהוב, להילחם באגו, לחיות כאחים קרובים. שרדנו מאוחדים את גלות מצרים, צלחנו מלוכדים את קשיי הריבים בדרכי המדבר, כשמשה מהדק אותנו לאגודה אחת. סביב הר סיני נעשינו לעם של ממש, אומה שנקראה בגאון ישראל, יָשָר-אֵל, כי על הכוונת שלנו היה רק כוח אחד ויחיד להשיג – קשר אהבה.
אבל כמו שלמדנו על הבשר, האגו האנושי המציא את עצמו מחדש, משכנע יותר, מבלבל יותר, עד שהיה נדמה לנו שאחינו הם האויבים הגרועים ביותר שעומדים בדרכנו. כך סדק האגו את הקשרים בינינו, והתחלנו ליפול ולהתפורר. בינינו החלו לקום קבוצות התנגדות לשיטת אבותינו, טוענות בתוקף שאהבה היא לחינם, שצריך להרוויח, להתחרות. הם רצו קפיטליזם מפותח, מגדלי שן בוהקים על חשבון אחרים. נמאס להם מאידיאולוגיה של קיבוץ לבבות גדול, שמאחד את העולם ומייחד את כוח הטבע כמטרת-על.
זאת תמונת ההיסטוריה שלנו מאז ועד היום. מלחמות איומות, מאבקים ומהומות, אלו לכאן ואלו לשם, נלחמים בינינו ובתוך עצמנו, ותמיד אותה מלחמה: בעד ונגד חיבור ואהבה.
על זה חרבו שני בתי המקדש, על מאבק שניטש בין קבוצות. אלו אומרים: "אנחנו חייבים להתחבר עד שעל כל הפשעים תכסה אהבה", ואלו טוענים: "לא, אנחנו לא צריכים את זה, לא מסוגלים, הדור הצעיר לא מסכים, זה כבר לא מתאים, עזבו, בואו נתפזר" – והם ניצחו. וניצחון הפירוד הפנימי הוליד אימפריות חיצוניות שבאו עלינו וזרקו אותנו בכוח לגלות. כשכוח החיבור גולה מאיתנו, גם הגופים יוצאים לגלות.
נכון להיום כולנו, יהודים ואומות העולם, לא יודעים על מה מדובר. לא זוכרים מה קרה בבבל, במצרים, אחר כך במדבר, איך התחיל האגו להשתולל והעולם התחיל להתפצל. מאז האגו היהודי גדל בצורה נוראית, התעצם בכל אומה בעולם, ואף אחד כבר לא מבין מה בדיוק רוצה האחר, שלא לדבר עם מי הצדק. ממש כמו אז, מגדל בבל בגרסה מודרנית – רק הרבה יותר גבוה ורחב, עמוק ובלול.
לכן כדאי ללמוד מהעבר. אין מה להתעסק במי צודק, רק העיסוק הזה מביא סבל לעולם. אלא צריך לעורר בפשטות את הזיכרון העתיק: איך כולנו, כל בני האדם, היינו קשורים פעם למשפחה אחת, חיינו את חוקי הטבע הסובב, קשורים אליו בכל נים של הלב. להזכיר לעצמנו מי באמת האויב – האגו שהתחיל לגדול, להפריד, לפלג, לפצל. ומכאן והלאה כדאי שנסכים לא להיפרד. נחזיק חזק זה בכנף בגדו של זה, נתחבר והצדק יתגלה.
взять займ 1000 на картузайм экспресс тобольскбелка кредит займ