אוגוסט ידוע כחודש הנסיעות והחופשות. כל ישראל על תיקים ומזוודות, כולם נוסעים, כולם נופשים בארץ או בחו"ל. סקר מעניין מצא שההנאה הכי גדולה בחופשה מתחילה בכלל בשלב שלפני הנסיעה: בתכנון החופשה. עצם הידיעה שיש לכם כרטיסים לסוף שבוע באיטליה למשל בעוד כמה חודשים, או רישום לבית מלון באילת בשבוע הבא ואתם כבר נרגעים.
למה אנחנו נהנים כל כך מהתכנון? כי אין עליו מגבלות. אפשר לשבת בכל מקום שנרצה, להסתכל בתמונות, לפתוח מפות, ללמוד על מקומות, לקפוץ בין יבשות, לדמיין לאן ניסע, מה נראה, מה נריח, נטעם, נשמע, והטיול כבר מתהווה ומתרחש בתוך הראש. ובראש, במחשבה, אין שמש שורפת או מבול שמקלקל את הטיול, לא אבנים בנעליים ולא דאגות וחשבונות כספיים מרגיזים. יש רק דברים טובים.
לדעת לפתח טיולים בדמיון זה הכי נכון. תבדקו. תלכו אחרי טיול דמיוני כזה לאותם מקומות שסיירתם בהם בראש, ותראו כמה הטיול הגופני נראה פתאום מוגבל. בעצם ככה זה בכל תחום בחיים שלנו. לא רק בטיולים.
היוצאת מן הכלל היא הרוחניות. כאן הדברים הפוכים. כי ביחס למצב שבו אדם יוצא לטייל החוצה מעצמו הדמיון שלנו מוגבל מאוד. אנחנו לא מסוגלים לתאר את עצמנו קופצים מעורנו, שוברים את המחיצות בין הטבע לבינינו – מתאחדים עם מה שמחוצה לנו, אנשים, חיות צמחים ואבנים, ועם הכוח העליון שהוליד וממלא את המרווחים בין כל אלו.
אין לנו תמונות שיעזרו לתאר את המסע הזה, אין מפות, לא תיעוד, לא תבניות של רגש ומחשבה. הרצון לקבל שהוא היצר הפעיל בנו, לא מסוגל לתאר לעצמו תענוג שיוצא מהתאחדות, מנתינה. לא נתינה מטעם הרצון לקבל שנועדה למלא את עצמו גופו, אלא הנאה צרופה חסרת גבולות שאין בה שום מחשבה עצמית. זה משהו לגמרי אחר.
ואילו בהיפוך מהטיול שמגיע בסוף התכנון ומתגלה כהרבה יותר מוגבל ולפעמים אפילו מאכזב, כשמגיעים למצב הרוחני, הנוף נפרש פתוח וחופשי לאין תיאור. נפתחים אופקים שלא יכולנו לדמיין בשום מצב בחיים.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "