"בּוּגָלוּ" (Boogaloo) היא קריאת הקרב של תנועה קיצונית בשם "בוגלו-בויז", תת-קבוצה בארה"ב שמטרתה להפיל את הממשל ולהחליף את המשטרה, ואנשיה נוהגים להסתנן להפגנות ולהצטרף לקהל ברובים שלופים. השבוע, שני פעילי תנועת ה"בוגלו-בויז" נעצרו באשמת ניסיון לקשירת קשר עם החמאס. המטרה: לשמש עבורם "שכירי חרב", לייצר כלי נשק ולגייס כספים. נכון, מדובר בשניים בלבד, אבל הם חלק מתופעה עולמית הולכת ומתפשטת.
בעולם שקורס תחת משבר יש ואקום אדיר. הנהגות לא מאוחדות משאירות ריק שמתמלא על ידי קבוצות אזרחיות וצבאיות קיצוניות שפועלות מחוץ לחוק. זאת תופעה שרואים בחלקים שונים של העולם, קולומביה וברזיל, ארצות הברית, גרמניה. זאת סיטואציה שעלולה לדרדר מדינות שלמות לשמאל קיצוני או לימין קיצוני, וזה לא טוב. לא זה ולא זה.
מתי אנחנו במצב טוב? כשכל הזרמים שמתעוררים בחברה האנושית מאוזנים ביניהם, פחות או יותר. אז יש אפשרות להביע כל דעה, ויחד עם זה לשמור על רוגע יחסי. אם אנחנו לא מצליחים לשמור על איזון – שלזה בעצם הממשלה צריכה לדאוג – אז כל סוגי הקיצוניות, הן מהצד השמאלי והן מהצד הימני, מתחילות להתעורר ולתסוס עד כדי מלחמות גרילה פנימיות. זה מה שאנחנו רואים שקורה היום בעולם.
בעבר, כשנוצרו מצבים כאלו, הם נגמרו במהפכה: המהפכה הנאצית בגרמניה, המהפכה הבולשביקית ברוסיה, באמריקה הלטינית ועוד. האיום בתסיסה כזאת חמור יותר היום, כי כל סוגי הנשק וחומרי הנפץ זמינים לכל דורש, וכולם גם יודעים היטב מה לעשות איתם; אזרחי העולם מלומדי מלחמה. זה לא יכול להיגמר אלא בפיצוץ, אם לא יובן שרק איזון עדין בין הפלגים נותן תקווה לעתיד של שלום.
איך מלכתחילה הגענו למצב שתנועות קיצוניות של שנאה, פרנויה וחוסר יציבות מוצאות לעצמן כל כך הרבה חסידים? פשוט מפני שרוב האוכלוסייה לא מרוצה מהשלטון, שלא לומר כולה. לכל אחד הרי יש איזה אינטרס אישי לא ממומש לשביעות רצונו. בין אם זה הטיפול באקולוגיה, בכלכלה, בצד החברתי, טיפול בילדים, סעד לזקנים, כך שתמיד אפשר להדליק כל חלק וחלק בעם ולעורר אותו למרוד.
הבעיה היא שיחד עם זה יש חוסר הבנה מוחלט שצורה כזאת של מהומה תביא למלחמה, ואז אף אחד לא יקבל שום דבר ממה שרצה. אפילו מה שהיה עד עכשיו כבר לא יהיה לו. זאת אומרת, בלי ספק רמת החיים תרד כתוצאה מכך, גם השקט היחסי שמרגיש היום האזרח. הפחד ישלוט בחוצות וכולם יינזקו קשה. זאת עובדה שחסרה מאוד לאדם להבין כשהוא יוצא למחאות. הוא חושב, "הנה, אני גורם לשינוי". על סמך מה? אף אחד לא יודע. אבל כך חושבים כולם.
והרי אף אחד לא באמת מקשיב לשכבות הנחשלות, את אף אחד לא מטרידים ענייני הילדים, הזקנים, העניים, הסביבה. אלא קבוצת האינטרס הגדולה והחזקה ביותר עם הנשק הרב יותר, היא שתופסת בדרך כלל את השלטון ואז ממשיכה לסחוט את הציבור כמה שהיא רק מסוגלת ולכמה זמן שמסוגלת. בסופו של דבר אנחנו רואים שאחרי כמה שנים הכול חוזר לאותה צורה. ככה זה כשהאגו מנהל את החיים. מהפכות ממשיכות את ההרס ולא יותר.
צורת האגו שלנו מביאה לשנאה הדדית, לכך שאנחנו לא מסוגלים לדבר זה עם זה, שכל אחד חושב "אני אמלוך, וכך יהיה הכי טוב" בלי לקחת בחשבון שיש סביבו עוד הרבה כמוהו שחושבים אותו דבר על עצמם. אף אחד לא חושב על הידברות, על איזון. אז אנחנו מתדרדרים מרע לגרוע יותר.
רק דיבור טוב יעזור – הסבר בהיר שירגיע את הרוחות – ילמד ויחנך. כי אף אחד לא סיפר ולא הסביר לנו אף פעם איפה אנחנו נמצאים, בתוך איזו רשת חוקים חברתית. אף אחד לא לימד אותנו על איזון הדדי, על פעולה שתכוון אותנו לאותה מטרה: להיות כאיש אחד. אנחנו בורים ביחסים, חסרי חינוך לקשרים. התקווה היחידה שלנו היא לפרוץ פתח בחומת האגו, נקב דרכו הדברים יוכלו להישמע ולהיכנס ללב.
срочный займ без проверокзайм без отказа с 18 летмини займ онлайн на карту