איברהים ראיסי הוא שם הנשיא החדש של איראן שנבחר החודש ברוב קולות וזכה לכינוי הציורי "התליין מטהרן". הוא איש דת, משפטן שחתום על הוצאה להורג של אלפי פעילים ומתנגדי משטר, דוגל בגישה דתית מחמירה, מתנגד להשפעה מערבית, וכבר הודיע שהוא תומך בהסכם פיתוח הגרעין.
איך התליין ישפיע על החברה הגלובלית? ייתכן והוא דווקא יזרז את ההתפתחות הכללית של החברה. הערפל שנח על היחסים הבינלאומיים יתפזר, ויהיה ברור יותר מי נגד מי. ככל הנראה סין נמצאת מאחורי ראיסי, גם רוסיה תומכת בו מרחוק, וביידן לעומתן חלש יותר, לא נחשב לבעל עוצמה. אבל עם עליית הכוח החדש באיראן, מפת הכוחות בעולם תיראה באופן נכון ובולט יותר.
קשה להגיד איך תשפיע הקיצוניות הדתית של ראיסי. בסך הכול לא מדובר במלחמת דת, אלא במלחמה על שליטה. הדת הגיעה אחרי השליטה. קודם בני האדם מתאווים לשלוט, ואז הם גם רוצים שהדת שלהם תהיה מעל שאר הדתות. במקרה של האיראנים לא נראה שיש להם דחף גדול להשליט את דתם על שאר העולם. יש להם הרבה מאוד אויבים ושונאים, גם מתנגדים ממדינות האסלאם שלא מסכימים עם הדת המוסלמית-שיעית של איראן.
מאיפה אם כן נובע הדחף האיראני לשלוט? זה לא בתחום ההתמצאות שלי. יש כאן עניין פוליטי, עד כמה ראיסי ידבר וישקר יפה או לא יפה. אין לי מושג וגם לא עניין לצלול לענייני הפוליטיקה, לסחר ונשק, כי כל אלו הם רק תסמינים על פני השטח שאי-אפשר לאבחן ולפתור דרכם דבר.
אני יודע דבר אחד: כל מקרה ומקרה שמתרחש בעולם, בחברה האנושית ומה שמסביבה, מסתבך ונפתר באותו מקום – לא בקשרים חיצוניים דיפלומטיים, אלא ביחסים פנימיים לבביים בין היהודים. רק שם ורק הם משפיעים על ההתרחשויות. זה חוק טבע: קשר רע של פירוד מביא להרס. קשר טוב של חיבור מביא לכל טוב ואושר, ועתיד להוות את שיא התפתחות האדם והעולם. זה הכול. לפיכך כל מה שאנחנו צריכים הוא לאתר את מקומות השבירה ביחסים בינינו, ולהשתמש בדבק של כוח החיבור כתיקון עבורם.
וכדאי למהר. עם ישראל קרוע ומפולג ולכן אינו מבצע את תפקידו האמיתי: להיות אור לגויים, להפיץ את שיטת החיבור לעולם המפוצל. כשאנחנו מזניחים את ייעודנו הרוחני, אנחנו מעוררים כוחות שליליים בטבע, גם בדמות מנהיגים קשוחים, שלבסוף פונים נגדנו ומחייבים אותנו לפעול כנדרש מאיתנו.
רק אדייק, הכוח העליון מנהיג כל מנהיג, גם את הרודנים שבהם, כמו שנאמר "לב שרים ומלכים ביד ה'". הכוח העליון מקשיח את לב המנהיגים נגד ישראל, או כלפי העולם שלבסוף מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל, במטרה לנהל אותנו לכיוון הנכון. לכן כדי שלא נשמש כתליינים של עצמנו, כדאי שנתרכז בדבר היחיד שבידינו לעשותו כדי להשתחרר: להתחיל להתחבר. רק על ידי איחוד כוחות העם יכול להתחולל שינוי של ממש בכל קנה מידה.