העידן הקהילתי של פייסבוק

מה חסר בארגז הכלים שמפתח מארק צוקרברג כדי להפוך את פייסבוק למעצמה עולמית?

כשמארק צוקרברג, האיש החזק שעומד בראש פייסבוק (הרשת החברתית שבה אתם גולשים כעת), יצא לסיור בחמישים מדינות ברחבי ארה"ב, היתה לו מטרה אחת: לראות בשטח כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על חייהם של בני אדם.
"הלכתי לדבר עם אנשים בכנסייה, והכומר אמר 'אני יודע שכשמפעל נסגר בעיירה, אני אבצע הרבה שיחות של ייעוץ נישואין בתוך חודש'", אומר צוקרברג. "מבני התמיכה שעומדים לרשות האנשים הולכים ומתפוגגים".

צוקרברג נחשף למציאות האמיתית שמשתקפת ברשת החברתית שלו: המשבר העולמי מחלחל לכל פינה – מפעלים רבים פושטים רגל, אנשים נכנסים למעגל האבטלה, התא המשפחתי מתפרק והיד עוד נטויה. המדאיג מכול, לדבריו, הוא הירידה המשמעותית בפעילותה של הקהילה. בעזרה הכלכלית והאישית מצד המשפחות או הממשלות אין די כדי לספק צורך פנימי עמוק יותר. הקהילה, המעגל, החוג שאליו האדם משתייך, בין שהוא נע סביב קהילה דתית, קבוצת ספורט או שכנות באזור מגורים משותף, היא הרשת החברתית "האנושית" של האדם. היא זו שמספקת לו תמיכה, ביטחון, תחושת שייכות וממלאת את צרכיו המהותיים. כשצוקרברג ואנשיו הבינו שהם מסוגלים לפצות על התרופפות הקשר עם הקהילה בעזרת פיתוח כלים דיגיטליים חדישים, התרחב החזון והחל עידן וירטואלי חדש – העידן הקהילתי.

בעשור הקרוב פייסבוק מתעתדת ליצור קהילות משמעותיות עבור הגולשים, במטרה להגדיל את העיסוק בנושאים גלובליים. בריאיון שהעניק צוקרברג לרשת ה-BBC בשבוע שעבר, אמר: "אמנם הפכנו את העולם למקושר ומחובר יותר, אבל מנגד האנושות מפולגת יותר ויותר. עוני, מגפות, שינויי אקלים ועוד – הם בעיות גלובליות שאדם לבדו אינו יכול לפתור. גם שליט יחיד אינו יכול לפתור אותן במחי יד. לכן, כל עוד השינוי לא יבוא מלמעלה למטה, וכל עוד ברור שנידרש לנהוג בגישה פרו-אקטיבית כדי לחבר את האנושות, עלינו להעצים את כוחו של הציבור בבניית קהילות. למה? כי האינטרס המשותף שמניע אנשים להתחבר יחד – הוא הגורם שמביא לשינוי עולמי".

כל בר-דעת מבין שמאחורי היוזמה המבורכת עומדים אינטרסים שיווקיים, מסחריים ואף פוליטיים, עם זאת, ההיגיון הבריא תומך ברעיון. האנושות של ימינו חווה טלטלה אדירה – הטרור העולמי מכה ללא רחם, ארה"ב מפולגת מן היסוד, האיחוד האירופי מתפורר, הממשלות הופכות מנותקות מהעם וצרות רבות בפתח. העולם הפך כפר גלובלי קטן, כך שפוסט בן מספר שורות יכול להצית מחאה ולהוציא לכיכרות העיר המוני בני אדם (זוכרים איך התחיל "האביב הערבי"?). מי מכיר זאת טוב יותר מצוקרברג? בפיד האינסופי שלו הוא רואה בבירור כיצד הטבע האגואיסטי של בני האדם גדל לממדים מפלצתיים, ובא לידי ביטוי באופן מכוער ברשת החברתית.

צוקרברג זיהה מגמה נכונה: לא די לספק למיליארד הגולשים פלטפורמה לשיח ודיונים, אלא יש לייצר ביניהם קרקע משותפת. לאנשים יש דעות ותפיסות שונות, אך תחילה יש להניע אותם לעבר פשרות ומטרות משותפות. לעודד אותם לתמוך זה בזה כדי לפתח סובלנות. זאת אחריות גדולה מצדו. אין ספק שמחקרים רבים תומכים בדבריו ומראים שחובה להתקשר יחד סביב רעיון משותף, להכיר באמונות ובאינטרסים המשותפים של המשתתפים, לפני שניגשים לנהל דיון. גישה מתחשבת כזאת בלבד תהפוך כל עימות לפרודוקטיבי. אולם איך מלכדים גולשים לכדי חיבור ייחודי כזה? איך מייצרים אחדות ולא אחידות? אלו כלים יש בכלל לפייסבוק להציע?

מערך הכלים החדש למנהלי הקבוצות בפייסבוק, הכולל: מדדים בזמן אמת, כלי לסינון בקשות חברות, כלי ל"ניקוי חברים שהוסרו" וכלי "לקישור בין קבוצות לקבוצות" שמסייע לתתי-קהילות לתקשר ביניהן, אינו אלא מגוון של פטנטים טכנולוגיים ידידותיים, אך לא הם שיגרמו לחיבור ממשי בין בני אדם. חמור מזאת, כאשר נוצרת התקשרות ללא כל יסוד מוצק – סופה בטווח הארוך לעורר את הטבע האגואיסטי ולהגביר את התופעות השליליות.

ידיעת חוק טבע כזה לדוגמה, שידוע לחכמי הקבלה העוסקים בחכמת החיבור, כמו גם חוקים נוספים רבים, היתה מקלה מאוד על יזמים כדוגמת צוקרברג. כשם שברור לו כיום שהכוח השלילי של האגואיזם שולט בערמומיות במין האנושי, כך עליו להפנים שישנו כוח חיובי נוסף שנסתר בטבע. הכוח החיובי הזה, כוח החיבור, מסוגל לאזן את הכוח השלילי, את הרוע האנושי שאנו נחשפים אליו מדי יום בטוקבקים, ולהביא לרוגע ואיזון באנושות. אולם כדי לגלות אותו, עלינו לגלוש אל תוך הרשת החברתית שקושרת בינינו – מעל האגו המפריד. רק כך מתעורר הכוח החיובי הנסתר, "הכוח לבנות קהילה ולחבר ולקרב בין חלקי העולם", כמו שהציב צוקרברג למטרה.

חיבור וקירוב לבבות בין בני אדם פירושו שינוי מודעות לחיבור בין בני אדם, ולשם כך נדרש לימוד רציני ולא רק ארגז כלים דיגיטלי. אם תינתן לי ההזדמנות, הייתי שמח להקים "מעבדה" ניסיונית בפייסבוק, קהילה נטולת פרסומות והשפעה זרה, שתספק לגולשים חוויה וירטואלית של חיבור. קהילה שתרגיש בתלות ההדדית המתפתחת בהדרגה, ותפעל על פי עקרון ברזל אחד: לראות את הטוב בזולת ולא את הרע, לטפח את החיובי ולא את השלילי, ללמוד לפרגן ולא לקנטר, לאתר את היתרון ולא את החיסרון, לשנות את עצמי ולא את האחר.

בסביבה כזאת יכיר הגולש את הטבע האגואיסטי שמפעיל אותו, את כלל חוקי הטבע שמקיימים את העולם, את התכלית לשמה נברא היקום ובעיקר את הדרכים להתקשרות הדדית בריאה ונכונה, שתביא את חברי הקהילה היחידים לפעול בשיתוף פעולה. אני משוכנע שבתוך שבועות עד חודשים ספורים יראו מנהלי הקבוצה במו עיניהם שינויים מרחיקי לכת: בתפיסת הגולשים את המציאות, באורח חייהם מחוץ לרשת האינטרנט, ובייחוד בהתנהגותם שתאופיין באלטרואיזם לשמו – עליה יוכל לחתום אחר כבוד נשיא פייסבוק.