נג'לא בודן רומדאן (63), מרצה להנדסה ומתמחה במדעי הגיאולוגיה, תהיה האישה הראשונה שתכהן כראש ממשלת תוניסיה, מדינה ערבית מוסלמית.
נשיא תוניסיה, שמינה את נג'לא, הביע תקווה לכך שהיא תוכל להתמודד עם שרשרת המשברים שפוקדים את המדינה: משבר הקורונה, המשבר הכלכלי, השחיתות והכאוס במדינה שהחליפה עשרה ראשי ממשלה בעשור האחרון.
קשה לנחש מהם הנימוקים והמניעים הנוספים בבחירתה של נג'לא, אך אין לי ספק כי אישה במהותה הרבה יותר מעשית מגבר. הרי מי מנהל את הבית? כך החלוקה הטבעית ברוב המשפחות בעולם. אומנם הבעל עומד בראש המשפחה, אבל בעלת הבית האמיתית, האישה שעומדת מאחוריו ומנהלת אותו ואת כל בני הבית היא האישה.
עוד מימי אברהם אבינו באוּר כַּשְׂדִּים התנאים אותם תנאים. אברהם היה איש בעל חזון כמובן, אבל כדי לדעת כיצד לממש את צעדיו היה פונה לאשתו שרה. כך גם נאמר לו: "כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה" (בראשית כא, יב).
לכן אני חושב שהבחירה באישה שתעמוד בראש מדינה ערבית היא בחירה נכונה. לבטח זה יהיה צעד קשה עבורה ועבור בני עמה, כולל הקושי לנסוע למדינות ערביות אחרות ולהתקבל בסבר פנים יפות, אבל זו מהפכה גדולה. אני לא חושב שישימו לה רגל, בסופו של דבר הערבים יֵדעו להסתדר ביניהם.
הגיעה השעה שנשים תצאנה לקדמת הבמה למרות הפונדמנטליסטים האסלאמיים. הגיעה העת להתחיל להכיר בכך שאישה היא כוח מיוחד, לא רק עקרת בית שיושבת בפינה באחד החדרים, אלא שיש לה כוח ומילה. המהפכה הזאת בעולם הערבי ניכרת לראשונה בהיסטוריה בתוניסיה, אבל היא מהפכה כלל-עולמית המתעצמת משנה לשנה.
אם בתחילת המאה העשרים היו נשים בודדות שעסקו במדע, ברפואה ובתחומים בולטים ונצרכים, היום בכל ממשלה, בכל מעמד של קבלת החלטות, נשים ניצבות בשורה הראשונה. והיכן שלא נמצאות נשים בעמדה רצינית, מורגש חוסר של ממש.
ישנן מדינות שמתפארות בהיותן פרוגרסיביות, דוגמת רוסיה, אבל בפועל הנשים נמצאות במקום אחר מהרצוי. היחס הזה, במקרה הזה בגלל האופי הרוסי, הוא הפסד גדול למדינה כולה. גם בבית ובתא המשפחתי, בעל שאינו מתחשב בדעתה של אשתו בקבלת החלטות מפסיד בגדול.
כתוב בספר הזוהר: "ויאמר האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי בשר מבשרי. עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקרא אישה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית" (פרשת בראשית ב). אישה שתעמוד בראש מדינה תתייחס למדינה כולה כמו לבית שלה, לאזרחים כולם כמו לילדיה. אם היא תנהג כאישה ולא תחפש להיכנס לנעליו של גבר, היא תדאג לכל פרט קטן שנמצא תחת אחריותה.
אישה מסוגלת להחזיק בראשה המון פרטים מפוזרים ולדעת לתכלל ולנתב אותם בהתאם לכל רגע נתון. גבר לא מסוגל לעשות יותר מדבר אחד. לרוב הוא שוכח מכל יתר הפרטים האחרים, וגם את הדבר האחד שקיבל על עצמו הוא עלול לשכוח. זה לא לגנאי, זה טבע המינים. גבר הוא כמו ילד קטן שגדל בממדים, אבל בתוכו נותר מעין ילד. אישה מעצם תהליך הלידה שהיא עוברת והשינויים שעוברים על גופה רוכשת יכולת ארגון וניהול טבעיים. תנו לגברים לבדם לנהל את המדינה, והתוצאות יראו בהתאם.