חבורה של עשרה יושבים ולומדים במערה בפקיעין. אנשים משונים שכותבים משפטים סתומים לא מובנים. זוהי חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, שלימים תתגלה כחבורה קדושה. סוחר צעיר שנמצא בדרכים על הקו דמשק-ירושלים-קהיר, נפטר בגיל 36, אבל משאיר אחריו את המפתח לתורת הסוד. זהו יצחק לוריא – האר"י הקדוש, המקובל שהיום אנחנו מציינים את יום הסתלקותו.
לא רק שהאר"י ומקובלים רבים צצו בעולם באופן משונה, אלא גם הצורה שבה התגלו כתביהם הייתה בלתי שגרתית. את דפי ספר הזוהר שנכתבו על חתיכות נייר פפירוס מספרים שגילו בשוק אצל סוחר שהיה משתמש בהם לעטיפת סחורה. את הדפים שעליהם נכתבו דברי האר"י הסתירו, ועם הדורות חלקם נמצאו בקבר וחלקם נמצאו בארגז שעמד בבית נטוש ודהה עם הזמן.
לא במקרה התגלגלו דברי המקובלים בצורה בלתי רגילה, אפילו תמוהה. הכוח העליון, הטבע, יצר את עולמו בצורה הופכית לו – הוא שכולו נתינה, עיצב בעולם תכונה הפוכה לו, קבלה – כדי שבסוף תהיה ביניהם התקשרות, דו-שיח, הדדיות והשלמה.
תחילה פיתח הטבע את בריאתו בצורה אינסטינקטיבית. הוא גידל בהדרגתיות את תכונת קבלת ההנאה בדרגות הדומם, הצומח, החי והאדם. קומץ מבני האדם שההנאה לא השביעה את רצונם התחילו לסבול ולשאול שאלות משמעותיות על החיים. הם שאלו מאיפה באנו? לאן אנחנו הולכים? למה אנחנו כאן ובשביל מה כל זה?
מתוך הדרישה לדעת, צמחו אותן נשמות מיוחדות למדרגה אנושית חדשה ופיתחו קשר עם הכוח העליון שבטבע. אלה הם המקובלים, מי שנועדו מצד הטבע לגלות את סוד החיים בין שני הכוחות קבלה ונתינה, לספר ולכתוב על תורת הסוד ולהסביר לכל באי עולם איך מפענחים אותו.
רשב"י והאר"י לא היו היחידים. היו עוד רבים כמותם בהיסטוריה האנושית, חלקם ידועים חלקם פחות. הזכורים ביותר הם אלו שהשאירו לנו כלים מעשיים להגיע לקשר עם הכוח העליון. הראשון מביניהם היה אדם הראשון וצאצאיו בעקבותיו. בהמשך היו אלה אברהם, יצחק ויעקב, שפיתחו אסכולות עם שיטות לימוד סדורות.
האר"י, גדול מקובלי צפת במאה ה-16, עמד על כתפי ענקים, נשען על אלפי דורות של מקובלים ומחנכים, ועם זאת הוא נשמה מיוחדת ובולטת ביניהם. נשמה שפעלה לתיקון בנתיב שאף אחד לא היה יכול לפסוע לפניה.
לא סתם כתביו וכתבי יד של מקובלים אחרים התגלו בדרכים תמוהות. גם לא לשווא מתפשטת בעולם חכמת הקבלה דרך נציגים שלפעמים נראו לאנשי דורם כמשוגעים ונרדפו בשל כך. רוב ענקי הרוח לא היו בהכרח חכמים או עשירים גדולים. ולמה? כדי שאף פעם לא נאמין בחכמה ובשגריריה במאה אחוז, והספק המנקר ישאיר לנו את החופש לבחור.
הכוח העליון מבקש לקדם אותנו בני האדם עד דרגתו, תכונת הנתינה. לשם כך הוא נותן לנו את כל האפשרויות וההזדמנויות, ועם זאת משאיר אותנו בלתי תלויים בו. מעניק לנו הכול, אבל משאיר בידינו את המקום להחליט לבד ולבחור בעצמם את הטוב.