ד"ר מיכאל לייטמן

היום המפחיד שבו יפשירו קרחונים ואיתם זנים נדירים…

ממותה קטנה מתחת לבית? זן נדיר של בעל חיים שנכחד ועכשיו מתגלה? חיידק אלים ואכזרי שהאנושות לא ידעה עליו? התרחישים האלה אינם בדיוניים כלל.

כתוצאה מההתחממות הגלובלית צפויות צורות חיים שקפאו והשתמרו באדמה לפני מאות אלפי שנה בכפור-עד (Permafrost), להשתחרר למחזור המים באוקיינוסים, וצורות חיים מורכבות שחשבנו שכבר חלפו מהעולם, כמו יצורים ימיים, עופות ואפילו זנים של דינוזאורים, עלולות להתעורר מקיפאון.

כבר היום אנחנו מכירים לפחות שישה מינים שיכולים לשוב מקיפאונם, ביניהם מיני צפרדע שונים, אליגטורים, איגואנות וחרקים מסוימים. "פארק היורה" יכול להתגשם לנגד עינינו. החיים תמיד מוצאים לעצמם פתרון, ואם יש סיכוי כמו הפשרה, הם ימצאו את הדרך להתעורר, להתמתח, לחזור לחיים ולאט לאט להשתלט על החלק בטבע שימצאו ששייך להם.

בתנאים כאלה יכולים להשתחרר גם וירוסים שיגרמו למגפות שכמותן לא ידענו. וירוסים כמו האנתרקס (המוכר גם כנשק ביולוגי), כבר נפלטו לחלל האוויר כתוצאה מהפשרת כפור-העד. לדוגמה בתחילת המאה העשרים מתו כמיליון איילי צפון כתוצאה מחשיפה לאנתרקס שהתעורר מקיפאונו.

אנחנו עומדים בפני איום גדול, כולל, גלובלי, שממנו האנושות תסבול יותר מכל בעלי החיים. כוח הסבל שלנו קטן בהרבה משלהם, כמו שכתוב על האדם: "ידו בכול ויד כול בו" (בראשית טז, יב). "ידו בכול" – הוא שולח ידיים פראיות לכל דבר כאילו הוא בעל הבית, אבל עם זאת "יד כול בו", ודווקא הוא יסבול יותר מכולם.

הטבע זו מערכת אחת כוללת שנותנת לנו חיים, רצון, שכל ורגש, וממשיכה לפתח אותנו כל הזמן. כל צורת חיים שמופיעה או נעלמת מעולמנו, מנוהלת על ידי השכל של הטבע, שהוא מהות החיים. נדמה לנו שאנחנו יכולים להשקיף על הטבע מהצד, אבל למעשה אנחנו כלולים בו.

אומנם אנחנו יצורים מפותחים יותר מהדומם, הצומח והחי, ולכן אנחנו לומדים אותם, מתקשרים איתם, ניזונים מהם, אבל בכל הקשור לדרגת המדבר, האדם, אנחנו נכשלים ומתנהגים כיצורים שאינם ברי-קיימה. כל גורמי הטבע משתמשים בסביבתם לצורכי קיומם בלבד. אנחנו הורסים את הטבע. זו דמות "הווירוס האנושי" המזיק שנקרא במקורות ישראל "יצר הרע" ובלעז "אגואיזם".

האגואיזם הוא רצון לקבל הנאה הכרתית ותת-הכרתית של האדם שרוצה לשלוט בכול, עושה כל מה שמתחשק לו, וזה נראה לו נכון, טוב ונעים. המקובלים שזיהו וחקרו את יצר הרע על עצמם מלמדים אותנו דרך כתביהם שאנחנו לכודים בתוך האגו כמו צאן בדרכו לבית המטבחיים. האנטי-וירוס ליצר הרע הוא הסם שכנגדו, כוונה הפוכה: מחשבה על נתינה וחיבור עם הזולת תוך התגברות על האגו הסכסכן שמסית אותנו לשליטה בזולת.

מאמץ לחיבור הדדי מעל האגו הוא הסיכוי שלנו להקדים תרופה למכה, כפי שמלמדת חכמת הקבלה, אחרת נמשיך להפשיר קרחונים ולעורר וירוסים עד שנביא על עצמנו כיליון. כאשר נצליח להתגבר על יצר הרע שבתוכנו, נפשיר את הלב הקפוא להתעורר לאהבה ונתאזן עם הטבע. אז גם נהפוך מהחלק המזיק שבו לחלק המועיל, והוא יחזיר לנו באותו מטבע.