במשך שנים התעניינתי במתרחש בחברה הישראלית והייתי מעורה במצב הפוליטי במדינה, עד שראיתי שהמצב עובר כל גבול. האידיאולוגיה הפכה לעסקים מפוקפקים וכל מי שהחזיק אתמול בערך עליון היה מוכן לבטלו ביום למחרת. המצפון המדיני איבד כיוון כשהדאגה לטובת הכלל הוחלפה בדאגה לטובה עצמית.
מאז שהפסקתי להתעניין במתרחש אני מרגיש חופשי יותר אך מנגד צר לי מאוד לראות את הפילוג בעם הולך ומחריף. חוסר האונים הנובע מההרגשה שאין באמת מה לעשות אלא לחכות עד שהזמן יעשה את שלו, מביא אותי להצטער ולהתפלל "נחמו-נחמו עמי".
זה זמן שאנחנו עומדים על סף מלחמת אזרחים, ומצד אחד אני לא חושב שנידרדר לשם, אבל מצד שני לא נראה באופק סיכוי להגיע לפשרה והידברות. המאבק מלכתחילה אינו על חקיקה כזו או אחרת, אלא על שליטה ושליטה אי-אפשר לחלק.
גם ביחס לאפשרות של הידברות בין הצדדים אני מרים גבה ולא מאמין שהיא באמת עומדת על הפרק. מעולם לא ראיתי בהיסטוריה של עם ישראל, אפילו לא מאז קום המדינה, ששני מחנות מנוגדים, שנאבקים חזיתית פנים מול פנים, מצליחים להתיישב יחד ולהגיע ליחסי אמון וכבוד הדדי.
חכמת הקבלה לימדה אותי שהפתרון לא יבוא מלמטה מאיתנו, אלא מלמעלה, מהכוח העליון. זו לא גישה מיסטית ולא תפיסה דתית. זה עניין של חוקי טבע נוקשים.
אנחנו חיים במערכת אדירה, מוקפים בכוחות טבע חיוביים ושליליים, שבראשם שולט הכוח העליון, כוח שהוא טוב ומיטיב. מי שחוקר את דרגות הטבע השונות: הדומם, הצומח והחי, יודע שהם חיים בהרמוניה, באיזון, בהשלמה הדדית. גם אנחנו בני האדם היננו חלק אינטגרלי מהטבע, אלא שבנו פועל יצר הרע, אגו, רצון לקבל הנאה לעצמי על חשבון הזולת.
האגו שלנו הולך וגובר מיום ליום והוא המקור לכל הסכסוכים והמאבקים בינינו. לעולם לא נצליח ללחוץ ידיים במצב הנוכחי שבו אנו נמצאים, כי ברגע הבא נפר כל הסכם שעליו הסכמנו. לכן ככל שהקרע בינינו ילך ויגדל נבין שאין לנו יכולת להגיע להסכם צודק בינינו, ואז נרים את הראש לשמיים ונבקש עזרה.
כמו זוג מסוכסך הפונה לגורם שלישי כדי לגשר בין הצדדים, כך עלינו לפנות לכוח העליון שיארגן אותנו, יחבר בינינו ויאחד אותנו ללב אחד. הכוח העליון מסוגל לחבר את כל הכוחות הקטנים והמנוגדים שלנו. עלינו רק לקבל את מלכותו ולאפשר לו לבצע את מלאכת החיבור בינינו.
אם נכיר את החוקים הפועלים בטבע, נחיה ונפעל איתם באיזון מתוך בחירה חופשית, אז נקדים תרופה למכה. אם לא נעשה כן ימשיך האגו שלנו להתעצם ולהוציא אותנו למחות ברחובות, יגביר את השנאה היוקדת ביננו עד שיבואו עלינו צרות גדולות.
אם נגיע למצב שבו נביא על עצמנו צרה צרורה כזו, אז נחטוף מכה על העורף הקשה שלנו, נתרכך ונלמד לקבל עלינו מרות חדשה, הנהגה רוחנית עליונה, ובעזרתה נבנה ארץ חדשה שישרה בה שלום וקבלה בין כל חלקיה השונים.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"