"חי בבועה" משמש ביטוי ציורי לאדם מנותק מהמציאות. במובן אחר לגמרי, אנחנו באמת חיים בבועה. לא כביטוי מושאל אלא כתיאור מציאות. עולמנו הוא בועה, מעטפת שלא נתפסת בחושינו, ובתוכה מתקיימים בכפיפה אחת עולמות הדומם, הצומח והחי, יחד איתנו הנקראים "מְדַבֵּר", כלומר בני האדם שניתנה להם היכולת לשנות את מצבם ואת גורלם. על היכולת לשנות את מהלך הגורל מדברת חכמת הקבלה.
באופן הופכי מהאִמרה "צא מהבועה", חכמת הקבלה מדריכה איך להיכנס אליה, לראש שלה, להכיר את הבועה, להבין אותה, להשתלב באורחות חייה. היום אנחנו משחיתים אותה ואת עצמנו מתוך חוסר תפיסה של אופי המעטפת שבה אנחנו חיים. מכיוון שהפכנו מזיקים ליצורים שחיים לצידנו בבועה, הדומם, הצומח והחי, ומאחר והעמים בכלל וישראל בפרט נתונים היום במאבקים קשים ובהתלקחויות המאיימות על חיינו בבועה, נדרש לנו בדחיפות שינוי מסלול, ולכן חכמת הקבלה שהוסתרה ונאסרה במשך שנים מתגלה מחדש דווקא בזמננו לדורנו. אין כאן מקרה.
הבועה שבה אנחנו חיים, מוקפים ועטופים, היא הטבע, האלוהים, ויש לו עולם של חוקים קבועים ומוחלטים. המקובלים כותבים ששינוי גורלנו יתרחש בתנאי ובהתאם למידת ההתקשרות שלנו לחוקי הטבע וזירוז הפעלתם עלינו. כל ההיזק והסבל, הדוחק והסכסוך שבהם אנחנו טובעים, נובעים מניגוד חריף בין החוקים על פיהם אנחנו חיים, לחוקי הטבע העליונים.
במהלך ההיסטוריה החברה האנושית קבעה מערכות חוקים שונות, עם סוגי שלטון משתנים ומיני משטר מגוונים. כל אלו הומצאו מתוך ראשינו כנגזרת של מי שאנחנו, יצורים אנוכיים מטבענו שהולכים ומתרחקים פנימית זה מזה ומנסים בכל כוחנו לשלוט זה בזה. בניסיון להגביל את היצר האנושי המזיק, החברה המציאה חוקי מוסר, מוסדות משפט וכליאה. אבל עובדה היא שאף אחד מהחוקים בכל אחד מהמשטרים לא הביא לתיקון היצר ולהיפך, אנחנו רק מתקלקלים יותר ויותר.
אנחנו לא צריכים להמציא חוקים, אלא לגלות את החוקים הקיימים בטבע. זה מה שעשה אברהם, אב האומה היהודית, ואחרי שגילה אותם התחיל לפתח קבוצה מתוך האנושות שתיישם את חוקותיו של האלוהים. החוק הראשון שגילה הוא "חוק היחידיות", פירושו שיש כוח עליון אחד ויחיד בעולם והעולם פועל לפי רצונו. לכוח הזה יש סיבה אחת ומטרה יחידה, והיא לחבר את כל הבריות, את כל הנבראים הנמצאים בבועתו תחת השגחתו.
אברהם הבין שמטבענו האנוכי אנחנו הולכים ונפרדים זה מזה, ולכן בהכרח גם מהכוח העליון המחבר. לכן הכוח דורש מאיתנו להגיע למצב שבו כולם עוזבים את עצמם, את צדקתם, את יצרם, ודואגים לזולתם. משנעשה כן, הוא יתגלה בעולמנו. דורות רבים אחרי אברהם, כתב המקובל הגדול בדורנו הרב"ש (הרב ברוך שלום הלוי אשלג): "לאחר שהאדם מקיים את מצוות הבחירה [שהיא אהבת הבריות], אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על העולם, וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה, ועל ידי זה ממשיכים כל טוב בעולם" (אגרת ע"ו). שוב קיבלנו קריאת כיוון, זה כל מה שחסר לנו כאן בבועה. קשר, מגע עם הכוח העליון המקיים אותו. אביו, בעל הסולם (הרב יהודה לייב הלוי אשלג) גם כתב: "שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת" (מאמר "תורת הקבלה ומהותה").
אנחנו צריכים לשמוע זאת בהדרגה, ומתוך כך להחכים ולשמוע עוד. במיוחד בחברה הישראלית עלינו לשמוע למה אנחנו כל כך מנוגדים, גרועים, מחולקים, שבורים, ולשוב ללמוד שמטרת השבר היא שנתגבר כל אחד מעל עצמו כדי להיות מחוברים. לקבור כל מה שמרחיק, ולהעלות למעלה מראשנו את מה שמחבר בינינו. זה תפקידנו שהוגדר בעת התקבצותנו סביב אברהם. להיות דוגמה לחיים על פי חוק עליון, ולשנות בזה את גורל העולם. אנחנו בעלי הבחירה.
אם זה נשמע תמים ולא מעשי לאור המצב הנורא בינינו, עלינו לעשות חשבון ולהבין שהעם היהודי מתקרב למותו כל יום משום שאינו מקבל על עצמו להגיע לאותו מצב תמים, ומשמיט בכך את סיבת קיומו. אנחנו צריכים כבר להבין שלא יהיה בעם ישראל מצב שבו מחנה אחד מנצח את האחר, גם לא יהיה בינינו שקט ושלום אם לא נקיים את חוק האחדות ודרכו נגלה את הכוח הפועל בבועה.
מוזמנים ללמוד את השיטה לחיים מאוזנים, הרמוניים ומשמעותיים