אבות הציונות היו מכובדים מאוד בעיני מורי הרב ברוך אשלג (הרב"ש) ואביו הרב יהודה אשלג (בעל הסולם). שני המקובלים הגדולים של דורנו כיבדו אותם מפני שבעצמם היו ציונים וליבם היה נתון ליציבות מדינת ישראל ולשלומה, לכן גם שמחו ביום עצמאותה.
הרב"ש ובעל הסולם לא ביטאו קבל עם ועדה את הרגשתם מפני שלא היה נהוג כך בקרב הקהל החרדי שבו חיו, ובכל זאת הם מצאו דרכים להביע את תקוותם מהשיבה ארצה ואת דאגתם להצלחת המפעל הציוני. בעל הסולם חרט את המילים "מדינת ישראל" על סכין החלה לשבת, ואילו מורי הרב"ש האזין בכל שעה עגולה למבזק החדשות מתוך דאגה לשלום חיילנו. הציונות מבחינת המקובלים היא צעד גדול לקראת התקרבות העם היהודי למילוי תפקידו הרוחני.
באוגוסט השנה מלאו 82 שנים לפטירתו של זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, אחד מאבות הציונות הגדולים והבולטים, שאת מטרת הציונות הגדיר כיצירת מדינת היהודים, "היינו מדינה עם רוב יהודי על שני עברי הירדן".
זו הגדרה ראויה. היא הולכת יד ביד עם מטרת העל שעלינו לייצב בינינו: איחוד נכון בין כל חלקי העם היהודי בארצו כדי להיות "אור לגויים" – תבנית שעל פיה תלך כל האנושות.
"כל המפריע להקמת מדינת היהודים", הוסיף ז'בוטינסקי בזמנו, "חייב להרכין את ראשו בפני הדגל היחידי, בפני צו האידיאל העליון והשליט היחידי: מדינת היהודים". גם אני ציוני נלהב, ואני מסכים עם ז'בוטינסקי שעל כולנו להרכין ראש בפני הדגל שאנחנו נושאים מיום היווסדנו כעם ישראל: "ואהבת לרעך כמוך".
פיצול הדגלים שיש בנו היום מצער אותי מאוד. התקווה להיות מאוחדים בציון מתפוררת ונעלמת. אומנם הקמנו מדינה, הרמנו צבא, אבל לא הצלחנו לחזק את לב האומה, לחבק את כולנו יחד באגודה אחת. אנחנו שוב ושוב נכשלים כי איננו מחזיקים במטרת העל להיות כאיש אחד בלב אחד.
יותר מתמיד, היום אנחנו צריכים ללמד בבתי ספר שהחיבור בינינו צריך להיות למעלה מכל ההבדלים, להפיץ את ההבנה הזו לכל מעגלי העם, לעורר דאגה לחיבור הלבבות. כי כמו שאמר ז'בוטינסקי, עלינו להתייחס בכבוד גדול לשאיפות הנעלות של בני דורנו כמו הפציפיזם והצדק החברתי, אבל לפני הכול, אנחנו צריכים להעמיד מדינה יהודית יציבה וחזקה.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "