ד"ר מיכאל לייטמן

האיחוד האירופי זקוק ליועץ נישואין טוב

קשה לתאר את הסבל הרב שיעברו בני זוג בעלי ממון, נכסים ועסקים רבים בעת שיחליטו להתגרש. החלוקה תהיה מייגעת, המאבקים על הרכוש יהיו בלתי פוסקים, והגידופים והסכסוכים יעיקו על חייהם. שלבים דומים חווה האיחוד האירופי בשנים האחרונות
 
צילום: רויטרס
החתונה הייתה בתשעה במאי 1950. שר החוץ של צרפת, רוברט שומן, יזם תוכנית המציעה לשתף פעולה בין צרפת לגרמניה בייצור פחם ופלדה, משאבים חשובים לניהול מלחמה, וכך נחתמה ברית נישואין שהולידה את קהילת הפחם והפלדה האירופית. אל הברית חברו גם בלגיה, איטליה, לוקסמבורג והולנד, ושש שנים מאוחר יותר חתמו אותן מדינות על הסכם רומא ויצרו את מה שמכונה כיום "האיחוד האירופי". לכאורה, הקשר הלך והתהדק עם הכרזה על מטבע משותף והקמת גוש האירו בראשית 1999, ומי שטבחו זו בזו בשתי מלחמות עולם הפכו לחברות טובות בלב ונפש. במשך השנים הפך האיחוד למעצמה משגשגת. 28 מדינות מאוגדות בעלות מאפיינים של מדינת-על אחת: פרלמנט, חוקים, בנק מרכזי משותף, כלכלה משותפת, מטבע אחיד וסממני ריבונות נוספים. לכל 500 מיליון אזרחי אירופה פתוחות הזדמנויות עבודה וחופש תנועה, מסחר ולימודים בכל מדינה החברה באיחוד. שוק אחד ללא גבולות.

ירח הדבש היה מושלם. מדינות בגוש האירופי שהיו מצד אחד כלכלות מתפתחות, מוטות צמיחה מהירה ואינפלציה אך מצד שני פחות עשירות ומבוססות, נהנו מאמון הכלכלות החזקות באיחוד שהסכימו להלוות להן כסף בריבית נמוכה. אך מרגע שהחלה יוון למעוד, החשש מפני אפקט דומינו הרסני הכניס את המדינות החזקות לדריכות גבוהה. גרמניה העשירה, שעלולה הייתה להתמוטט מיד, הזרימה מזומנים, יחד עם הבנק המרכזי האירופי ועם קרן המטבע הבינלאומית שהתגייסו במלוא עוזם, וכך חילץ האיחוד את יוון ואיתה את גוש האירו כולו מהתפרקות. השנייה בתור לחילוץ הייתה פורטוגל, אחריהם התייצבו בתור ספרד, איטליה ואירלנד, מדינות שזכו בהתאמה לכינוי הגנאי מדינות ה-PIGS.

השנים הראשונות של הנישואין המוצלחים נסתיימו לכאורה. הרצון האגואיסטי בכל אחד מבני המשפחה גדל, ובאופן טבעי חלה התקררות ביחסים. כל מדינה עסוקה בחישובי האינטרסים והרווחיות שלה, לכל אחת שאיפות ותוכניות משלה, וברית הנישואין הפכה לחתימה יפה על הנייר. מה שנתפס מלכתחילה כנכס, הפך לנטל מסוכן. הברית שהתחילה לכאורה כחיובית והדביקה את האיחוד מתגלה היום כברית שלילית. כלומר הקשר עדיין קיים, אך הוא מסכן את חברות האיחוד, ויחד איתן את כל העולם.

בימים האחרונים קיבלנו דוגמה מובהקת למשבר המתגבר בבריטניה. פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי החלה ב-29 במרץ 2017. אך כיום, מועד קצר לפני הפרישה, מנהיגי האיחוד מקשיחים עמדות ומתכננים לגבות סכומים אסטרונומיים על פרישתה מהאיחוד. שנאתם והתנגדותם לכל מי שחושף את ההפסד שלהם הולכת וגוברת. אולם הסיום הטוב ביותר של פרשת הברקזיט הוא גילוי האמת: האיחוד האירופי מפולג, שבור ומפורק.

לאיחוד האירופי אין מנהיג של ממש שיוביל אותו. ככל שעוד ועוד מהגרים ייקלטו אל תוך היבשת, סימני השאלה יהיו גדולים יותר, ומשברים חברתיים ותרבותיים יצטרפו למשבר הכלכלי המתעצם.

במצב הנוכחי, החלוקה מחדש תהיה כל כך מסובכת ובלתי אפשרית, שהיא עלולה להידרדר למלחמת עולם שלישית. אולם עד כמה שהקטסטרופה מאיימת למוטט הכול, עדיין לא מאוחר כדי לגרום תפנית של מאה שמונים מעלות לכיוון מתון יותר. הכול תלוי בתהליכי חינוך והסברה בקרב כלל אוכלוסיית האיחוד האירופי. לכן, כל שנדרש הוא יועץ נישואין טוב, אחד שיסביר לבעלי הברית כיצד פועל טבעם האגואיסטי וכיצד לרתום אותו נכון לבניית יחסים מחודשים.

השלב הראשון שיש להסביר למשפחה המבולבלת שלא צריך להתגרש. לפי שיטת החיבור – חכמת הקבלה – האגואיזם הטבוע בנו מלידה, "יצר לב האדם רע מנעוריו", ימשיך להבדיל ולהפריד בינינו. כל עוד אנחנו פועלים למען עצמנו בלבד ונוהגים באדישות ובאכזריות זה בזה, נזכה לתגובת שרשרת שלילית ממערכת הטבע. כנגד זה שום הסכם או התאגדות לא יועילו.

כדי ללמוד איך להתאחד נכון עלינו לחקור וללמוד כיצד פועל כוח האחדות שבטבע ולהיצמד אליו. מערכת הטבע היא מערכת שלמה, מקושרת ומתנהלת באופן אינסטינקטיבי, והנוסחה בה קבועה: ככל שנתאים את מערכת היחסים בינינו לחוקיות של הטבע ונפעל מתוך התחשבות בזולת, כך נזכה לשפע רב יותר. 

הרעיון של האיחוד האירופי היה ביסודו רעיון טוב, אבל מרגע שהאגואיזם השתלט אין מוצא. לכן, חייבים להקים כבר עכשיו מועצת חירום אירופית עליונה לחינוך כלל האזרחים, ולהתחיל לפתח תוכנית יבשתית ליצירת קשר מתוקן, מאוזן וטוב בין כולם, ממש כמו במשפחה אחת גדולה. אם האירופאים ילמדו להתקשר ביניהם מעל כל המשברים, מבלי למחוק את הייחודיות של כל עם ומדינה, הם יגיעו לאיחוד מחודש, לברית נישואין חיובית שתשדרג את מצבם ויחד עימו גם את מעמדם בעולם כולו.