"אם הייתם נפגשים היום עם בני הזוג שלכם שכבר הלכו לעולמם מה הייתם אומרים להם?". זו אחת השאלות המרגשות שנשאלו אלמנים ואלמנות בתוכנית "סליחה על השאלה" (כאן 11).
גם התשובות מעוררות צביטה בלב: "אני אוהבת אותך מאוד מאוד", "אתה כל כך חסר לי ולילדים", "אף אחד לא יאהב אותי כמוך אף פעם", "אהבתי אותך יותר ממה שתיארתי לעצמי", "אני אוהב אותך ומתגעגע אליך מאוד ומודה על המסע המשותף שעברנו יחד".
גם כשהחיים המשותפים של בני הזוג לא היו שטופים בשמחה וצהלה, עדיין מי מהם שאיבד שותף לחיים מתמלא רוך ונועם בעיצומו של געגוע. לא רק בזוגיות הכול נצבע בוורוד במבט לאחור, אלא בכל התקשרות בין בני אדם. במו עיניי ראיתי איך ניצולים שידעו סבל טרגי במלחמה נוראית נפגשו מחדש אחרי זמן רב, ועל כל הסבל שחוו הם דיברו באהבה גדולה. לאן נעלם הסבל שסבלו? לאן ברחה הצרה? איפה הרעב המחפיר שעינה אותם?
התשובה למהפך הרגשי טמונה בהבנת חוק טבע: מה שעברנו נכנס בגדר תיקון. כלומר גם הגרוע ביותר שעבר על בשרנו נראה שלם ואחרת בסיומו. חכמת הקבלה מכנה את המצב הזה בשם "המתקת הדינים" – מה שעבר נראה מתוק.
השאלה היא איך להמתיק את הדינים במערכות יחסים בטרם אחד מבני הזוג הולך לעולמו? איך להסתכל על הצד הטוב והחיובי בבן או בת הזוג בעודם חיים? לא תמיד אפשר. כל עוד היחסים בשיאם ועדיין לא הסתיימו כל אחד שקוע מטבעו באגו שלו, ולכן קשה לראות את הפרי המתוק שיבשיל בסופו. רק בסיום מערכת יחסים הדינים מתמתקים לחלוטין.
זה לא הכול או כלום, יש באמצע. אם משקיעים כוחות ומחשבה לאורך היחסים, אם מעוררים רצון לחיות יחד בקשר של אהבה, ובעיקר משתדלים לוותר זה לזה על הכול, אז אפשר להדליק עוד קודם את התדרים המתוקים של האהבה.
ויתור הדדי הוא העיקר, שכן אם האחד מוותר, השני מרגיש ויגלה גם הוא נטייה לוותר; מהוויתורים ההדדיים ייבנה מקום לאהבה. כל אחד מוותר קצת על האגו שלו, ובחלל המשותף שנפער מתגלה מקום להשראה עליונה. כך עתיד להיוולד בין השניים גורם שלישי, תינוק רוחני. כמו שדרש רבי עקיבא: "איש ואישה זכו – שכינה ביניהם".
"התינוק המשותף" הזה שנולד מכוח הוויתור ההדדי הזה יגדל, יתפתח, יתגלה לחוץ ויכסה על כל הפשעים באהבה. וגם אם אחד מבני הזוג יסתלק מן העולם המוות לא יפריד בין השניים, כי אהבה לא שייכת לגוף, אלא לרגש. ורגש של אהבה שיוצא מאדם לאדם אחר, כבר קיים מחוץ לגוף האדם, ולכן הוא נצחי.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "