תמונה: שטרסטוק
ב-1782 המציא הנרי סידג'ייר ארגז ובו כלוב פשוט שאליו חוברו מוטות עץ וידית שנועדו לסיבוב הכבסים. הוא מילא את הארגז במים שחדרו לכלוב דרך החורים, וכך הפכה מלאכת הכביסה המעייפת לדבר פשוט וקל יחסית. מאז ועד ימינו חלפו כמה עשורים של אבולוציית מכונות הכביסה. העיקרון נותר זהה אך עם כל פיתוח התווסף מרכיב מועיל נוסף: מנוע חשמלי, טיימר לבחירת תוכנית בהתאם לסוג הבד, פקד להוספת אבקה ומרכך, תהליכי סחיטה ועוד.
היתרונות היו מובהקים וענו על כל חסרון: הבגדים היו נקיים יותר, התהליך היה מהיר וחסכוני יותר ולא נדרש מאמץ פיזי. העסק השתכלל במהירות עד שכיום די להשליך כמה בגדים מלוכלכים למכונה, ללחוץ על כפתור אחד וללכת לשתות כוס קפה. תארו לעצמכם לו היינו מציעים לאותה כובסת מהמאה ה-18 לקנות מכונת כביסה? האם הייתה קונה? אין כל שאלה.
האנושות עדיין לא מכירה בכך שהיא עובדת בפרך כמו אותה כובסת, וכבר קיימת מכונה שתקל על חייה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה זינק בנו הרצון האגואיסטי לבנות ולהיבנות, והתבססנו בכל מערכות החיים. היום לא חסר לנו דבר, אם רק נלמד להתלכד. יש הכול מהכול ובשפע רב. למרות זאת חסר תבלין לחיינו. לא כולם חווים כך, אך רבים יכולים להעיד כי אינם מרוצים מחייהם: מדוכאים ומרירים, סובלים מאיומים ביטחוניים, מוטרדים מחינוך ילדיהם או פשוט מרגישים חוסר טעם בחיים.
הטבע האגואיסטי שלנו הולך וגדל, ובמקום לעשות יד אחת ולהמציא המצאות גדולות שיסייעו לנו להתקשר נכון וליהנות מפירות האנושות, אנחנו רק רומסים זה את זה. מחפשים קומבינות איך להרוויח על חשבון האחר כדי להתמלא בעוד תענוג זמני. מי שעיניו בראשו מבין שהשלב הזה לא יחזיק מעמד זמן רב. בקצב התפתחות היחסים הנוכחי סביר מאוד שנישאב למאבקים אגואיסטיים בלתי פוסקים ולמלחמות הישרדות בינינו. אבל אפשר גם אחרת.
כמה אנשים בעולם יודעים איך עובדת מכונת כביסה? מעטים. כמה משתמשים בה? מיליארדים. היהודים הם הממציאים והיצרנים הגדולים בהיסטוריה, אך אין ספק שאת ההמצאה הגדולה ביותר שלהם, זאת שתציף את האנושות באושר ותחסוך סבל רב, הם טרם חשפו בדורנו. וגם ביניהם, לא כולם מודעים להמצאה.
ליהודים שיטה ייחודית שמסוגלת לחבר בין בני האדם. תוכנה פשוטה שמלמדת כיצד להתעלות מעל הטבע האגואיסטי ולחיות בשוויון, בערבות ובדאגה הדדית. לא צריך להיות מומחים גדולים. בדיוק כשם שרוב בני האדם מפעילים את מכונת הכביסה מבלי להבין כיצד היא פועלת, כך גם בשיטת החיבור. הטכניקה פשוטה: מתיישבים במעגל שיח לדוגמה, לומדים על הטבע שלנו, דנים על הקשרים בינינו, וסבב אחר סבב מתחילים לחוש את החום האנושי שנוצר בינינו. הוא שרוקם קשרים חדשים ומועילים ומוציא אותנו ממעגל הסבל.
בפועל כל אדם משליך את ה"כביסה המלוכלכת" שלו – את האגו שמחפש לנצל את הזולת דרך תחרותיות, שחיתות, גזענות, זלזול ואדישות, ודרך התקשרות נכונה לזולת מתעורר כוח חיבור חזק יותר שמנקה את הלב של כולם. שוטף, מחטא, סוחט, מייבש ומריח כמו חדש.
את הטכנולוגיה הזאת שואבים היהודים מהמבנה היסודי שבטבע. הטבע שואף באופן אינסטינקטיבי לאיזון, לשוויון, לשלמות. ומכיוון שאנחנו חלק מהטבע, גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית. ההבדל היחיד הוא שבמקרה שלנו עלינו לעשות זאת באופן מודע: להכיר שמצבנו רע, ללחוץ על כפתור החיבור לזולת ולהפעיל את מכונת הכביסה.