המחזה "גזלייט" ("אור הגז") נכתב בשנות השלושים של המאה הקודמת. במחזה בעלה של גיבורת המחזה מפעיל עליה מניפולציות ומנסה לשכנע אותה שדעתה נטרפת עליה. הוא גורם לעמעום איטי של אור הגז בביתם ומתעקש שעוצמת האור נשארה כשהייתה. כאשר אשתו מתחילה לפקפק בתפיסת המציאות שלה, הוא יכול לגנוב בלי הפרעה את תכשיטי דודתה שאותה רצח לפני שנים. ניתן לומר שעל ידי עמעום האור הוא מעמעם באשתו את המחשבה הבהירה, את כושר ההבחנה והביטחון.
"גזלייטינג" היא גם מילת השנה של מילון מרים-ובסטר. בשנה האחרונה נחשפנו לשיא של חדשות מוטות וכוזבות, תיאוריות קונספירציה ותעמולה כבדה. כולנו סובלים מגזלייטינג, מניסיון לערער את מחשבתינו העצמאית על ידי הכחשתה, המעטה בערכה והסטתה למקומות אחרים. על כולנו כופים מחשבות, תמונות, נקודות מבט. כך אט אט מאבדת האנושות את חדות המחשבה והרגש וזוחלת חזרה לתוך המערות.
אפשר להימנע מזה, לא לתת לגזלייטינג להשתלט על הלב והמוח. לשם כך על האדם לפתח הגנה משמעותית מפני גניבת הדעת הזו, תפיסה בסיסית, יסודית, פרטית משלו. אם האדם מפתח כזאת הגנה בתוכו, בלתי ניתן יהיה להסיט אותו מדרכו. הוא ישמור על חופש המחשבה שלו תחת כל מתקפת גזלייטינג.
כל אדם צריך להיות מודע לכך שהוא עלול להיות תחת התקפה כזו, שלאחריה כבר לא יהיה לו חופש בחירה אמיתי. אם יהיה מודע יוכל להכין את עצמו מבעוד מועד ולבנות בתוכו יחס אישי לעולם, תפיסה עצמאית שתעמוד כחומה להגנתו מול גניבת דעת זו.
החומה בנויה מביטחון בשיטה הפרטית שלו. ביטחון ביכולת שלו לבנות ולהרכיב את העולם כרצונו וכפי תפיסת עולמו. כך יהיה חסין בפני כל ניסיון לפרוץ לתוכו. לא כל אחד מסוגל לעשות זאת בצורה אינטואיטיבית, אבל זה דבר שניתן ללמד ולשחרר בכך אנשים מתלות במקורות המניפולציה.
אפשר להיות מעורב בעולם בלי להתנתק ממנו פיזית ורק לשנות את התפיסה הפנימית. אני אומר דברים אלה מניסיון, לימדתי את עצמי לעשות זאת. בניתי בתוכי חומה, התנתקתי ונפרדתי מהשפעות העולם. אני חי בתוך עצמי בנחת, לכן גם אם קורה שתפיסת עולמי נמצאת בסתירה עם זו שמנסים לכפות עליי, אני לא מרגיש לחץ, אני לא נלחם ונאבק, אני פשוט זז הצידה וממשיך בדרכי.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"