על תיאורים אלימים כלפי ילדים חסרי ישע כולנו מעדיפים לוותר. הם מעוררים חלחלה ואף מהדהדים לאורך היום. אבל משבוע לשבוע הם מתרבים ורודפים אותנו, ושוב אנחנו שומעים על עוד מטפלות שבמסגרת תפקידן לדאוג לילדים מכל משמר, מרימות אותם כשהם תלויים על יד אחת, מטיחות אותם במיטות, נשענות עליהם כשהם שוכבים במיטה, מכסות אותם בשמיכה מעל הראש ופוקדות עליהם לא להוריד אותה.
איזו תועלת יש במסירת תינוקות לידיים זרות? מצד הטבע עד גיל שנתיים ילדים צריכים לגדול בחיק אימם. להסתובב בין החדרים, לשחק, לאכול, לישון. בקושי לצאת מהבית, מקסימום לשחק בחצר. גם כשהם גדלים ואנחנו גוררים אותם אל הגן, משאירים אותם לחסדי הגננת, מי יודע איזו הכשרה היא עברה ומה מצב רוחה הבוקר? למה בדיוק אנחנו מצפים אחרי מספר שעות כאשר אנחנו חוזרים לאסוף אותם? המקרים האחרונים והתיעודים הרבים מראים שהרבה טוב לא יוצא מזה.
אנחנו שפוטים של החברה שמדרבנת אותנו לצאת ולעבוד, להרוויח יותר כסף ולקנות מותרות כי ככה נחיה טוב יותר. אבל מי באמת צריך לצרוך עוד ועוד? כמה תועלת יש מכל האנרגיה שאנחנו שורפים מסביב ליציאה לעבודה? ראינו בתקופות הסגר כמה מקומות לא חיוניים נסגרו, ואיך משפחות שלמות למדו לחיות בבית וגילו עולם ומלואו, כולל להתענג מחדש על גידול ילדיהם ועל אווירת המשפחתיות.
ברור שהחיים הם לא פיקניק ואי-אפשר לסגור את המשק, אבל כפי שהיה נהוג בדורות קודמים, אפשר שאחד ההורים – לרוב נשים כי הן בעלות גישה טבעית לילדים – יגדל את הילדים בבית. ההורה לא צריך להתנתק מהעולם, אלא יכול לעבוד בחצי משרה מהבית, לנהל ביד רמה, אפילו להשלים תואר באוניברסיטה ולהעשיר את עצמו בחוגים וירטואליים. היום כמעט הכול אפשר לעשות מהבית. כך אותו הורה יכול ליהנות מכל העולמות: להבטיח את שלום המשפחה, את בריאות הילדים, להתפרנס ולממש את עצמו.
אם בכל זאת אין ברירה ומוכרחים מעון לילד, אז חובה לרענן את כוח האדם בגנים. להבטיח שהמטפלות לא באות רק כי הן רוצות להרוויח כסף ולגמור את היום, אלא כי הן רואות אתגר בחינוך הדור הבא, הן מוצאות תחביב בטיפוח הילדים, והן רכות כמו אימא אוהבת. בסופו של דבר, טיפול בילדים הוא מקצוע שדורש אהבה. אז או הורה שאוהב מטבעו את ילדיו, או מטפלת שיש לה נטייה טבעית לטיפול בילדים.
✅ צפו חינם בתכנים נוספים מבית "קבלה לעם"
תמונה: רויטרס; למצולמים אין קשר לכתבה