עשרה דורות אחרי אדם נולד נוח. עשרה דורות אחריו נולד אברהם, והעולם היה מוכן למאבק הראשון שלו.
תרח, אבי אברהם, היה עובד אלילים נערץ בעולם המפותח התרבותי דאז, שהתרכז בבבל העתיקה. אברהם גדל על רעיון עבודת האלילים ואחרי שבחן אותו על כל צדדיו יצא נגדו וטען להימצאות כוח עליון יחיד ומיוחד, אל אחד. השניים פתחו חזית של מאבק רעיוני, מלחמה אידיאולוגית שתעבור מדור לדור, ותימשך מאז ועד היום.
למראית עין, המאבק הוא בין השתחוות לפסלים לבין ציות לאל יחיד שאין לו פסל ודמות. אך ברובד הפנימי, המאבק נסוב על שני כוחות, שכל אחד מהם מבקש למשול באחר: הכוח האנוכי והמפריד שרוצה לקבל הכול לטובת עצמו, לעומת הכוח הטוב והמיטיב שרוצה להשפיע לאחרים. האגואיזם שחותר לחזק את כל הניגודים, מול האלטרואיזם שפועל לחבר בין כל הפרטים. קבלה מול נתינה.
אל אברהם, שייצג את תכונת הנתינה, לא הצטרפו רבים. הקבוצה שהתאספה סביב האידיאולוגיה שלימד הייתה קטנה. הם היו חלשים בכמות, אך חזקים באיכות. הקשר ההדוק והערבות ההדדית שנוצרו בין חברי הקבוצה על פי שיטת החיבור שפיתח אברהם, פיצו על גודלם.
אולם כדי להישאר מלוכדים וליהנות מכוח החיבור נדרשה הקבוצה למלחמה יומיומית עיקשת, ולא פעם היא הפסידה. כי להיות בצד האלילי, ללכת עם רעיון הנפרדות, לזרום עם הקו האנוכי, זה קל וטבעי לאדם. לא נדרש כאן מאבק והתגברות פנימית. לעומת זאת, ללכת נגד האנוכיות, נגד הנטייה לבידול ופירוד, דורש לצאת מתוך העור ולעלות מעל הטבע האנושי.
לאורך הדורות ידעה קבוצת אברהם – שהיוותה את יסוד האומה ובהמשך נקראה "ישראל" – רגעים עילאיים של חיבור ורגעים איומים של פירוד. היא עלתה וירדה, נכנסה אל הארץ המובטחת ונפלטה חזרה אל הגולה. במהלך אלפיים שנות הגלות התערבבה ישראל עם שאר אומות העולם. ברמה הגשמית הם התערבבו באמצעות חתונות בין יהודים וגויים ובעירוב תרבויות ומנהגים, וברמה הרוחנית התערבבה הנטייה האגואיסטית בנטייה האלטרואיסטית. היו פעמים שהגויים הזדהו עם האידיאה של הכוח העליון המחבר, והיו פעמים שהיהודים אימצו לעצמם את עקרונות האנוכיות.
היום, אחרי שבכל אדם הסתיים תהליך הערבוביה, לא כל מי שרשום "יהודי" בתעודת הזהות שייך לרעיון האומה המקורי לכסות באהבה על כל הפשעים, ולא כל מי שרשום אחרת זר לאידיאה של אהבת הזולת. אלו מתוך העם היושב בישראל שמרגישים שייכות לרעיון החיבור, שמזדהים עם הציווי של "ואהבת לרעך כמוך", שליבם אומר להם שאין לנו ארץ אחרת ואין לנו משימה אחרת מלבד החיבור בינינו, צריכים להשלים את המאבק שהתחיל אברהם, ולהילחם נגד האגו והפירוד שגברו בתוכנו עם הערבוביה לאורך השנים ולהתאחד באהבת אחים.
עם ישראל צריך לצאת למאבק האחרון שלו, לעמוד בחזית המערכה הסופית. זו לא מלחמה באויב חיצוני, אלא באויב פנימי. בחיבור הלבבי על פני הפירוד הגשמי יתגלה הכוח העליון של הטבע, הכוח הטוב והמיטיב; אז תהיה האומה הישראלית אור לגויים, דוגמה לכל העמים שילכו בעקבותיה מרצון ויתחברו בתוכם וביניהם עד שיתפשט השלום בכל העולם.
צפו חינם בסדרת הסרטונים "מי אתה עם ישראל?" >> bit.ly/3EXG3lk